ברוכים הבאים

14.1.2021

לפני זמן מה עברתי דירה. היה עלי לצמצמם לפחות בחצי את כמות החפצים שהיתה בבית הישן ולכן עברתי על כל(!) מה שהיה לי, כולל ניירת. הבית היה גדול ובמשך הזמן גרו בו עוד אנשים שהשאירו את חותמם ועוד דברים אחריהם. חלק גדול מהדברים הוצאתי למכירת חצר גדולה, חלק חילקתי, חלק הוצאתי אל מחוץ לבית והמון אנשים באו ולקחו והחלק האחרון, כל מה שכתבתי במשך השנים בענייני מוסיקה – הנה הוא לפניכם.

במשך השנים עבדתי בלא מעט מוסדות מוסיקליים, לרוב בתפקידים לא מוסיקליים: במועדון יובל (מנהלת), בפילהרמונית (יחסי ציבור, הייתם מאמינים?), באופרה (בשתי נגלות, פירסום וחינוך, תכניה, הרצאות וסיורים). כעצמאית, כתבתי תכניות לתזמורת חיפה, לסינפונייטה באר שבע, לתזמורת הקאמרית , לפילהרמונית, לאופרה ולפסטיבלים שונים. הקמתי וניהלתי את בלקנטו – מסעות תרבות, ובמשך 10 שנים ארגנתי והדרכתי טיולי מוסיקה, אמנות, היסטוריה וספרות באירופה. נתתי הרצאות על מוסיקה במקומות רבים ושונים.

עד שלא עברתי על כל הניירות לקראת המעבר לא תפשתי איזו כמות נכבדה של כתובים הצטברה לה. בחוסר צניעות אופייני חשבתי שאולי כדאי שיישמרו. פה ושם אולי יוכל מישהו למצוא חומר על יצירה שמעניינת אותו או שמישהי תרצה לקרוא משהו לקראת קונצרט (אם אלה יוחזרו לנו אי פעם). בהתחלה חשבתי על ספר, אבל בני יהוא הציע שאפתח בלוג. אז זה הפרוייקט הגדול הבא.

ביולי 2019, בקונצרט האחרון של זובין מהטה בפילהרמונית, הוא ניצח על הרקויאם של ורדי. מאד הופתעתי כשפתחתי את התכניה וראיתי שהמאמר על הרקויאם הוא שלי, למעלה מ 25 שנים אחרי שכתבתי אותו והופיע לראשונה בתכניה.  מספר חדשים אחר כך, בנובמבר 2019, הלכתי לקונצרט של רקויאם מלחמה של בריטן והנה שוב, מאמר שלי הופיע בתכניה. זה יכול לקרות כי השיטה היא שאת כותבת מאמר לתכניה ומשלמים לך עליו כמה גרושים. אחר כך התזמורות יכולות להשתמש במאמר כחפצן, ללא הגבלה ואת אינך יודעת על כך דבר.  במשך השנים מדי פעם שמעתי מחברים שקראו אותי בתכניה. דווקא שמחתי לשמוע על כך. בחוסר צניעות אופייני חשבתי שאם כך, אולי המאמרים בכל זאת רלוונטיים.

אלה אינם טקסטים אקדמאים, אך אני משתדלת ככל האפשר לערוך אותם קלות כדי שיתאימו לזמן ולפלטפורמה. אם יש למי מכם הערות אשמח לשמען. חלק מהטקסטים נמצאים אצלי במחשב ואני מניחה שאעלה אותם ראשונים. אחרים נמצאים אצלי רק על נייר ועלי להקליד אותם שוב, כך שייקח יותר זמן עד שיהיו זמינים.

חלק מן המאמרים ארוכים ומעמיקים יותר, וחלקם האחר תמציתי וקצר, תלוי למי כתבתי אותו.

בסיומם של חלק מהמאמרים אוסיף לינק לביצוע של היצירה. זה לא יהיה בהכרח מה שאני חושבת שהוא הביצוע הטוב מכולם, אלא המועדף עלי מבין אלה שמצאתי.

כל מי שרוצה להשתמש במאמרים האלה, בשלמות או בחלקם – מוזמן. רק, בבקשה, ספרו לי על כך ותנו לי קרדיט.

וא-פרופו קרדיט: תודה לאסתר פילה שעיצבה את הכותרת ולרונית בר-אילן שמפצחת בשבילי את המיסתורין של יצירת בלוג.

טלי ירון

התנצחות שמחה

פליקס מנדלסון (1809-1847)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור, אופ. 64 אלגרו מולטו אפסיונאטו אנדנטהאלגרטו נון טרופו – אלגרו מולטו ויווצ'ה כאשר, ב-1836, קיבל מנדלסון את תפקיד מנצח תזמורת הגוואנדהאוס בלייפציג, מינה את חברו הטוב פרדיננד דויד לכנר הראשון, הקונצרטמייסטר. שניהם היו ילדי פלא, מנגנים ומופיעים בפומבי מגיל צעיר. אלא שמנדלסון גם כתב מוסיקה ועסק באמנויות אחרות, … המשך לקרוא התנצחות שמחה

לונדון או פראג?

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756): סימפוניה מס' 38 ברה מז'ור, ק.504 , פראג אדג'ו – אלגרואנדנטה פינלה: פרסטו בכורת האופרה נשואי פיגרו היתה בווינה ב -1 במאי 1786. הביקורת היללה, אך המאזינים התקשו להתמודד עם האופרה הארוכה והמסובכת. בתחילת דצמבר הוצגה האופרה לראשונה בפראג, וזכתה להצלחה אדירה, גם אצל הקהל הפעם. מוצרט הוזמן לחזות בהצלחה במו … המשך לקרוא לונדון או פראג?

מוצרט בפאריס

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756) סימפוניה מס' 31 ברה מז'ור, ק. 297, פאריס אלגרו אסאי אנדנטהאלגרו בקיץ 1778 יצאו מוצרט בן ה-22 ואימו, למסע הגורלי לפריז, בתקווה להשיג שם משרה עם שכר בצידה. הפריזאים זכרו היטב את הילד בן ה-8, שהפליא לנגן בפסנתר, לאלתר ולרשום יצירות מסובכות מן הזיכרון. מוצרט הבוגר ניסה להרשימם עם יצירותיו – … המשך לקרוא מוצרט בפאריס

בעיטה באחוריים

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756) סימפוניה מס' 33 בסי במול מז'ור, ק. 319 אלגרו אסאי אנדנטה מודרטו מנואטו – טריו פינלה: אלגרו אסאי במסעותיו באירופה, אם כילד ואם כמבוגר, הרשים מוצרט את מאזיניו בכשרונותיו המופלאים כנגן וירטואוז וכמלחין. אמנם בבגרותו נטה לו הקהל פחות חסד והוא לא זכה לקבל משרה חשובה שתפרנס אותו בכבוד, אך למסעותיו … המשך לקרוא בעיטה באחוריים

יצירת ענק

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756)קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס'  25 בדו מז'ור, ק. 503 אלגרו מאסטוזואנדנטהאלגרטו מוצרט סיים את כתיבת הקונצ'רטו בדו מז'ור ב-4 בדצמבר 1786. הוא ניגן את הקונצ'רטו לראשונה למחרת, בקזינו הווינאי של יוהאן טראטנר ולמחרת, ב-6 בדצמבר סיים את כתיבת הסימפוניה מס' 37, ק. 504. הסימפוניה בוצעה כנראה במהלך השבועיים הבאים. הוא לקח איתו … המשך לקרוא יצירת ענק

מרוב יפעה

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756):קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 22 במי במול מז'ור, ק. 482 אלגרואנדנטהרונדו: אלגרו                              בשנת 1785 היה מוצרט בשיא תהילתו בווינה. סדרה של שישה קונצרטים למנויים שערך הסתיימה בהצלחה גדולה והוא קידם סדרה נוספת של שלושה קונצרטים שייערכו לקראת סוף השנה. אמנם לסדרה החדשה נרשמו רק 120 מנויים (ולא 150 כפי שקיווה), אבל גם … המשך לקרוא מרוב יפעה

אלווירה מאדיגן

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756) קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 21 בדו מז'ור, ק. 467 אלגרו מאסטוזואנדנטהאלגרו ויווצ'ה אסאי בתקופה שבין פברואר 1784 ומרץ 1786 מוצרט הלחין לא פחות מ-11 קונצ'רטי לפסנתר ועוד אחד בדצמבר 1786, כולם יצירות מופת. במהלך שנות הפלאות האלה, כשסגנון הקונצ'רטו שלו הולך ומתהדק, כשניסוייו בתחום התזמור ובמיוחד בתחום השימוש בכלי נשיפה מעץ … המשך לקרוא אלווירה מאדיגן

המינורי הראשון

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756) קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 20 ברה מינור, ק. 466 אלגרורומנצהרונדו: אלגרו אסאי הקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור הוא הראשון שמוצרט כתב  בסולם מינורי (הוא יכתוב עוד אחד בלבד – הקונצ'רטו בדו מינור ק. 491 ). בשלב זה של יצירתו, כבר היו הקווים העיקריים של הקונצ'רטו הקלאסי יצוקים וברורים. אם בקונצ'רטו של תקופת … המשך לקרוא המינורי הראשון

3 אריות מוספות ואחת לא

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756)אריות לסופרן ולתזמורת ללא חוקי קניין רוחני וזכויות יוצרים, עשו הליברטיסטים* והמלחינים עד ראשית המאה ה-20, ככל העולה על רוחם, ביצירותיהם שלהם וביצירות אחרים. שוו בנפשכם הפקה של אופרה, שבה פונה הפרימדונה (גברת ראשונה, כן?) אל המנצח, ותובעת ממנו להוסיף לה אריה שתאפשר לה להראות לקהל את יכולותיה. אלה שכתב המלחין לאופרה … המשך לקרוא 3 אריות מוספות ואחת לא

שבחי התבונה הגבוהה

גוסטב מהלר (1911-1860) שירים מתוך קרן הפלאים של הנער                    בשנת 1887, בעודו מעלעל בספרים שונים בספרייתו של קרל פון וובר בלייפציג, נתקל מהלר באוסף קרן הפלאים של הנער בעריכת אכים פון ארנים וקלמנס ברטרנו. הספר שהיה שייך במקורו לסבו של בעל הספריה, המלחין קרל מריה פון וובר, יצא לאור בראשית המאה ה-19 ובישר את הנהייה … המשך לקרוא שבחי התבונה הגבוהה

בתה החורגת

ינופה אופרה בשלוש מערכותמאת: ליאוש ינאצ'קליברית: המלחין, על פי המחזה בתה החורגת מאת גבריאלה פרייסובהבכורה: התיאטרון הלאומי, ברנו, 21 בינואר 1904 ינופה היא ללא ספק האופרה הראשונה של ינאצ'ק הנושאת חותם אישי מובהק. יצירת המופת הראשונה שלו, שהעניקה לו, שנים רבות אחרי סיום כתיבתה ב – 1903, תהילה בינלאומית. כתיבת האופרה ארכה 10 שנים והציבה … המשך לקרוא בתה החורגת

דוניצטי, דון פסקואלה ואופרה בופה

דון פסקואלהאופרה בופה בשלוש מערכותמאת: גאטנו דוניצטיליברית: אנג'לו אנלי, ג'ובאני רופיני והמלחיןבכורה: 3 בינואר 1843, פריס בדרכו לפריס, ב-5 בדצמבר 1842, כתב דוניצטי לידידו דולצ'י: "אני נוסע לפריס כדי לתרגם את פאדילה ולינדה, אלוהים לבד יודע מה עוד אעשה שם". למעשה הוא מצא הרבה מאד תעסוקה. זו הייתה אחת מן התקופות היותר מאומצות ויותר פוריות … המשך לקרוא דוניצטי, דון פסקואלה ואופרה בופה

מקבת, אותלו ו…כוחו של גורל – האופרות השייקספיריות של ורדי.

שנת 2001 היא שנת המאה למותו של ורדי. בסרטו 1900, בוחר בימאי הקולנוע ברטולוצ'י, לשנות מעט את הכרוניקה היבשה, והמאה העשרים שלו (וגם הסרט) נפתחת בתמונת איכר זקן שרץ במרחבי שדות התירס של עמק הפו וזועק בקול שבור: "ורדי מת, ורדי מת". ורדי אמנם מת ב-1901, אך ברטולוצ'י צודק בראותו אירוע זה כסוגר את המאה … המשך לקרוא מקבת, אותלו ו…כוחו של גורל – האופרות השייקספיריות של ורדי.

האופרה השייקספירית הגדולה של ורדי ?

כוחו של גורל כוחו של גורל היא אחת מן האופרות שהעסיקו את ורדי עוד שנים אחרי הצגת הבכורה שלהן. להבדיל מאופרות כמו איל טרובטורה, ריגולטו ולה טראוויאטה, שהגיעו לבכורה כשורדי מרוצה ממעשיו (בלי קשר להצלחתן – טראוויאטה זכתה לקיתון צוננים בבכורה, אך ורדי האמין שעם הזמן תוכר גדולתה), כוחו של גורל, סימון בוקנגרה ואפילו דון … המשך לקרוא האופרה השייקספירית הגדולה של ורדי ?

נבוקו – סימנים ראשונים לגדולה

נבוקו היא האופרה השלישית שורדי כתב, והיא זו שהפכה אותו לגיבור לאומי. ורדי נשא את התואר הזה ברגשות מעורבים עד סוף ימיו. מחד, ובלשון המעטה, הוא מאד לא העריך את קהלו. הוא סבר שהאנשים נוטים להתפעל מן הדברים הלא נכונים ולהמעיט בערכם של הדברים החשובים. מאידך, המשמעות ההיסטורית-פוליטית של נבוקו לא נעלמה מעיניו עוד משלב … המשך לקרוא נבוקו – סימנים ראשונים לגדולה

מז'ור או מינור?

קרל מריה פון ובר (1786-1826) קונצ'רטו לבסון ולתזמורת בפה מז'ור, אופ. 75. אלגרו נון טרופואדג'ו רונדו: אלגרו כיום, איננו משמיעים את שמו של קרל מריה פון ובר בנשימה אחת עם, נגיד, באך, מוצרט, היידן, בטהובן. הוא לא צלח היטב את כמעט 200 השנים שחלפו מאז מותו. אך בתקופתו, ויותר מכך, במבט היסטורי – וובר היה … המשך לקרוא מז'ור או מינור?

מוסיקאי של מוסיקאים

פאול הינדמית (1963-1895) מוסיקה קאמרית מס' 1, אופ. 24/1 Sehr schnell und wild Mäßig schnell Halbe Quartett: Sehr langsam und mit Ausdruck Finale: Lebhaft הינדמית היה מהפכן אקדמי. מוסיקאי למוסיקאים. הוא החל את דרכו במוסיקה פוסט-רומנטית, חלף בקצרה דרך האקספרסיוניזם וליד שנברג, ונשא את דגל המוסיקה הגרמנית על צורותיה וסגנונותיה (אבל במיוחד סגנונה של תקופת … המשך לקרוא מוסיקאי של מוסיקאים

דרדור התוף

יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 103 במי במול מז'ור, הוב. I/103 , "דרדור התוף" אדג'ו – אלגרו קון ספיריטו אנדנטה, פיו טוסטו אלגרטו מנואט – טריו אלגרו קון ספיריטו אחרי מותו של הנרי פרסל (1695-1659) ועד עלייתו לבמת המוסיקה של בנג'מין בריטן (1913-1976) לא יצאו מאנגליה מלחינים גדולים. נכון, אתם אומרים, היו אלגר, וטיפט וגילברט … המשך לקרוא דרדור התוף

המלכה

יוזף היידן (1732-1809) סימפוניה מס' 85 בסי במול מז'ור, הוב. 1:85 ,"המלכה" אדג'ו – ויווצ'ה רומנסה: אלגרטו מנואט – טריו פינלה: פרסטו הרוזן מאוניי, קלוד-פרנסוא-מארי ריגוליי, הזמין אצל היידן, בשלהי 1784 או בראשית 1785, שש סימפוניות לסדרת קונצרטים של ה-Loge Olympique בפאריס. הוא שילם לו 25 לואידור על כל סימפוניה ועוד 5 לואידור עבור הרשות … המשך לקרוא המלכה

בוקר, צהריים וערב

יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 6 ברה מז'ור, "בוקר", הוב. I:6 הסימפוניה פותחת במבוא, אדג'יו, שאמור לתאר זריחה. מתחיל משקט, עולה בעצמתו ובגובה צליליו ויורד שוב. מאזין אובייקטיבי אולי יחשוב שזוהי מוסיקה מופשטת, או שמתואר בה דבר מה אחר. שהרי אין למוסיקה היכולת לתאר דבר חזותי באופן מדוייק. היא יכולה לחקות קולות, או לתאר אוירה, … המשך לקרוא בוקר, צהריים וערב

אריאדנה בנקסוס

יוזף היידן (1809-1732 ) אריאדנה בנקסוס, קנטטה, הוב. XXVIb:2 רצ'יטטיב אריה רצ'יטטיב אריה היידן כתב מספר רב של שירים. רבים מהם היו מאד פופולריים בלונדון, בעת ביקוריו המפורסמים שם, וגם בווינה, לאחר מכן. בנסותו לרכוב על גל ההצלחה הזה, כתב היידן מספר קנטטות *  קצרות, חילוניות, על נושאים קלאסיים. לרוב הולחנו הקנטטות הללו לקול ולפסנתר, … המשך לקרוא אריאדנה בנקסוס

הפילוסוף

יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 22 במי במול מז'ור, הוב. 22:I אדג'ו פרסטו מנואט וטריו פרסטו למדנו שהיידן, מוצרט ובטהובן היו השילוש הקדוש של התקופה הקלאסית. באך, שמת ב-1750, סיכם (והעלה למעלת קדושים) סגנון שיצא מן האופנה 20 שנים קודם לכן ומזה 30 שנים עסק עולם המוסיקה בחיפושי דרך וניסה דרכים שונות "להיפטר" מן העול … המשך לקרוא הפילוסוף

ילד פלא

יוהאן נפומוק הומל (1837-1778) מבוא, נושא ווריאציות לאבוב ולתזמורת, אופ. 102 הומל נולד בברטיסלבה (אז פרסבורג) והיה ילד פלא, קודם בנגינה בכינור ואחר-כך בפסנתר. לאחר שמשפחתו עברה לווינה,  הוא למד אצל מוצרט (ואף התגורר אצלו במשך שנתיים).  אפשר להניח שדוגמת מוצרט והאפשרויות הכלכליות הגלומות בה  ריחפה לנגד עיני משפחתו של הומל. בהיותו בן 10, לאחר … המשך לקרוא ילד פלא

האנס גאל – המלחין הנעלם

מלחמותיה הגדולות של המאה העשרים נטלו מן הדורות הבאים מיליוני קרבנות ובהם אמנים רבים מספור. בשואה הושמדו מיטב האמנים של העם היהודי. לשאלה איך הייתה נראית התרבות המערבית אלמלא הקציר הנורא יש תשובה אחת: אחרת. כל מי שצופה בציורים המוצגים בקסרקטין של טרזיינשאט, שצוירו במחתרת; כל מי שמאזין למוסיקה שנותרה של ויקטור אולמן, גדעון קליין, … המשך לקרוא האנס גאל – המלחין הנעלם

בחיוכים של נועם

לאו דליב (1891-1836) Le Roi s'amuse המלך משתעשע שש מנגינות למחולות בסגנון עתיק ​הצגת הבכורה של המחזה המלך משתעשע מאת ויקטור הוגו הייתה בשנת 1832. המחזה, המתאר את  מעלליו ואהבהביו של המלך פרנסוא הראשון, נתפס כמעיז פנים כנגד המלכות ונאסר להצגות נוספות מייד לאחר הבכורה. ויקטור הוגו הגיש תביעה משפטית כנגד הגזרה ונכשל, אך זכה … המשך לקרוא בחיוכים של נועם

יואכים העיקש

אנטונין דבוז'אק (1904-1841)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בלה מינור, אופ. 53 אלגרו מה נון טרופו אדג'ו מה נון טרופו אלגרו ג'וקוזו, מה נון טרופו לאחר שהסדרה הראשונה של המחולות הסלבוניים שלו הייתה ללהיט ב- 1878, נמצא דבוז'אק ראוי לחברת הגדולים: ליסט והנסליק שרו את שבחיו, ברהמס המליץ עליו להוצאת סימרוק ואף הגיה את יצירותיו והכנר יוזף יואכים … המשך לקרוא יואכים העיקש

שירה של נורבגיה

אדוורד גריג  (1843-1907) שירים לקול ולפסנתר ZUR ROZENZEIT  זמן השושנה EIN TRAUM  חלום JEG ELSKER DIG אני אוהב אותך SOLVEIG SANG שירה של סולווג MED EN VANNLILJE עם שושנת מים אדוורד גריג, המלחין הלאומי הנורבגי, מלחין רומנטי מובהק, לא כתב אפילו סימפוניה אחת (נותרו שני פרקים  מסימפוניה שניסה לכתוב, אך הוא אסר את נגינתם ובסופו … המשך לקרוא שירה של נורבגיה

ורדי על פרשת דרכים

ג'וזפה ורדי (1813-1901): ריגולטו בהיותו בן כפר, אשר הקריירות העירונית (מילנו), הלאומית (אחרי נבוקו – פופולריות בכל איטליה) והבינלאומית (פאריס ואח"כ גם מעבר לה) החלו בגיל מאוחר יחסית לקודמיו, סבל ורדי מכמה חסרונות. ההשכלה הכללית והמוסיקלית שקיבל בנעוריו לקתה בחסר, ועל אף סקרנותו, תפישתו ואישיותו היוצאים מן הכלל, נדרשו לו מספר שנים כדי להתקבל כשווה … המשך לקרוא ורדי על פרשת דרכים

קללת הקרדינל וקללת הכוהן הגדול

קמי סן-סאנס (1835-1921) : שמשון ודלילה ז'ק פרומנטל הלוי (1799-1862): היהודיה אין ספק שכשהלחין סן-סאנס את שמשון ודלילה שלו ב-1877, הוא הכיר היטב את היהודיה. הגראנד אופרה (אולי הגדולה מכולן) של הלוי הוצגה מאז בכורתה ב-1835 (שנת הולדתו של סן-סאנס) ועד 1934 – 562 פעמים. סן-סאנס היה תלמידו של הלוי בקונסרבטוריון של פאריס והיה בקי … המשך לקרוא קללת הקרדינל וקללת הכוהן הגדול

סונטה קונצרטנטית

לודביג ואן בטהובן (1770-1827) סונטה לפסנתר בלה מז'ור לכינור ולפסנתר, אופ. 47, סונטת קרויצר אדג'ו סוסטנוטו – פרסטו אנדנטה עם וריאציות פינלה: פרסטו למרות שמו המאד גרמני, רודולף קרויצר היה צרפתי שנולד וגדל בוורסאי. הוא הצליח לשרוד בכל תהפוכות השילטון בצרפת ושימש, בין היתר, כפרופסור בקונסרבטוריון של פאריס, כמנהל המוסיקה הקאמרית של נפוליאון, ככנר סולן … המשך לקרוא סונטה קונצרטנטית

ה-40 של מוצרט

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756-1791) סימפוניה מס' 40 בסול מינור, ק. 550 מולטו אלגרו אנדנטה מנואטן – טריו פינלה: אלגרו אסאי עם פריחתה של תרבות הצריכה גילו מחולליה את הכוח המסחרי של כמה וכמה יצירות אמנות והפכו אותן לאיקונות. גם מי שאין לו דבר וחצי דבר עם אמנות פלסטית מכיר היטב את דיוקנה של המונה ליזה … המשך לקרוא ה-40 של מוצרט

סיבוב הבורג

בנג'מין בריטן (1913-1976) בטבעת החנק אופרה בפרולוג ושתי מערכות ליברית: מייפאני פייפר על-פי נובלה מאת הנרי ג'יימס בכורה: תיאטרון לה פניצ'ה בוונציה, 14 ספטמבר 1954 *הערה בנוגע לשם האופרה: שם הנובלה של ג'יימס ושם האופרה במקור הוא The Turn of the Screw  – "סיבוב הבורג". בשני התרגומים של הנובלה לעברית לא תורגם השם באופן מילולי. … המשך לקרוא סיבוב הבורג

הניחו לי לבכות

גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) Lascia ch'io pianga מתוך האופרה רינלדו רינלדו היא האופרה האיטלקית הראשונה שנכתבה ע"י הנדל במיוחד ללונדון. הליברטו נכתב ע"י ג'אקומו רוסי בעקבות "ירושלים המשוחררת" (Gerusalemme liberata ) מאת טורקואטו טאסו. הצגת הבכורה הייתה בתיאטרון המלכה (Queen's Theatre   ) בלונדון, ב-24 בפברואר 1711. שילוב של תפאורות ענק מפוארות, מכונות מסובכות (שאפשרו לגיבורים … המשך לקרוא הניחו לי לבכות

מה אעשה ללא אאורידיצ'ה

כריסטוף ויליבלד גלוק (1787-1714)  Che faro senza Euridice מתוך האופרה אורפאו ואאורידיצ'ה תולדות האופרה מתחילות עם אורפאו של מונטוורדי (1607), והן מנוקדות לכל אורכן ב"אורפאים ואאורידיצ'ות". מדוע דווקא המיתוס של אורפאו היה לחביבם של מלחיני האופרות, ומדוע הוא מופיע במיוחד בצמתים חשובים בהיסטוריה האופראית? התשובה פשוטה להפליא: אופרה היא דרמה מושרת, ומי מתאים לדרמה כזאת … המשך לקרוא מה אעשה ללא אאורידיצ'ה

"של פעמונים"

ארבו פרת (נ. 1935) פראטרס המלחין האסטוני ארבו פרת נמנה על האסכולה המינימליסטית אשר, כמובן משמה, מנסה לצקת תוכן רב ביותר באמצעים דלים ביותר. העיקרון הזה משאיר רק את מה שהכרחי בהחלט ומוותר על כל מה שאיננו הכרחי, כמו קישוטים, הכפלות, כרומטיות (גוונים) וכל הכברה אחרת. מהו "הכרחי" נתון לויכוח. אחדים מן המינימליסטים (כמו פיליפ … המשך לקרוא "של פעמונים"

לקראת העשירית של בטהובן

יוהאנס ברהמס (1897 – 1833) סרנדה מס' 2 בלה מז'ור, אופ. 16 אלגרו מודרטו סקרצו: ויווצ'ה אדג'ו נון טרופו קואזי מנואטו רונדו: אלגרו ברהמס התייחס ברצינות רבה לתפקיד שהועידו לו דעת הקהל והמבקרים – להיות יורשו של בטהובן. מעבר למחמאה העצומה הגלומה בציפייה שכזאת, טמון בה גם עול גדול ואחריות רבה. הוא היה דקדקן ופרפקציוניסט, … המשך לקרוא לקראת העשירית של בטהובן

חלום ופשרו

בנג'מין בריטן (1913-1976) חלום ליל קיץ ליברית: בנג'מין בריטן ופיטר פירס, בעקבות המחזה של שייקספיר הצגת הבכורה: 11 ביוני, 1960, בג'ובילי הול, אולדבורו רק מלחינים בודדים, בכל הזמנים, ידעו ליצור את השילוב המושלם בין טקסט ומוסיקה. מעטים יותר ניחנו ברגישות ספרותית ובכישרון לבחור בטקסט הנכון להלחנה. בנג'מין בריטן היה מן הבודדים שהצליחו להעניק את אותו … המשך לקרוא חלום ופשרו

קצת מדע, קצת לב.

ג'ואקינו רוסיני (1792-1868) סטאבט מאטר Stabat Mater dolorosa  –  מקהלה, סולנים Cujus animam gementem –  טנור Quis est homo – סופרן, מצו-סופרן Pro peccatis suae gentis – בס Eja, Mater, fons amoris – מקהלה, בס Sancta Mater, istud agas – סולנים Fac, ut portem Christi mortem – מצו-סופרן Inflammatus et accensus – מקהלה, סופרן Quando … המשך לקרוא קצת מדע, קצת לב.

שלושה עכברים עוורים?

סרגיי רחמנינוב (1873-1943) קונצ'רטו מס' 4 בסול מינור לפסנתר ולתזמורת, אופ' 40 I    אלגרו ויווצ'ה II   לרגו III פינלה: אלגרו ויווצ'ה שלא כמו סקריאבין, חברו לספסל הלימודים מאז גיל 12, נשאר רחמנינוב נטוע עמוק במסורת הרומנטית של המאה ה-19, אשר בשלהיה  עוצבה אישיותו המוסיקלית. כמי שהעריץ את צ'ייקובסקי (1840-1893), עיצב לו רחמנינוב את סגנונו בעקבות … המשך לקרוא שלושה עכברים עוורים?

מקהלת נוגנים 1

אדוארד אלגר (1934-1857) סרנדה במי מינור למיתרים, אופ. 20 I אלגרו פיאצ'וולה II אלגרטו אנגליה שאחרי הנרי פרסל לא הולידה מלחינים חשובים (היא אימצה כמה מן היבשת). אנגליה הויקטוריאנית, קיבלה על עצמה בהכנעה את רצונם של המלכה ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט, במוסיקה כמו של מנדלסון הנערץ. התוצאה הייתה התפוצצות של כישרון בשדה האופרטה (ארתור סאליבן, … המשך לקרוא מקהלת נוגנים 1

מקהלת נוגנים 2

אדוארד אלגר (1857-1934) מבוא ואלגרו לכלי קשת, אופ. 47 (1905) אין זה מקרה שרביעיית כלי הקשת נחשבת לסוגה המוסיקלית המוחלטת. העובדה שהכלים המרכיבים אותה (כינור ראשון וכינור שני, ויולה וצ'לו) אינם רק בני אותה משפחת כלים אלא הם בעצם אותו כלי עצמו בגודל שונה, צליליהם מופקים באותה דרך וההבדל היחיד הוא גובהם של הצלילים (ככל … המשך לקרוא מקהלת נוגנים 2

פרויליין קלרנית

יוהנס ברהמס (1833-1897) חמישייה בסי מינור לקלרנית ולכלי קשת, אופ. 115 I   אלגרו II  אדג'ו III אנדנטינוIV קון מוטו בשנת 1890, מייד לאחר שסיים להלחין את החמישייה לכלי קשת אופץ 111, שקל ברהמס, ברצינות גמורה, לחדול מהלחנה. חזותו הסגירה את גילו והוא אמר לחבריו: "עשיתי די. עכשיו הגיע תור הצעירים". הכרזה זו, והעובדה שביום הולדתו … המשך לקרוא פרויליין קלרנית

הבה נצא במחול 4

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) סוויטה תזמורתית מס' 4 ברה מז'ור, רי"ב 1069 I פתיחה II בורה I ו-II III גאבוט IV מנואט I ו-II V רז'ואיסנס נסיבות הווצרה של הסוויטה התזמורתית מס' 4 (כמו זו של מס' 2) לא ידועות. הגרסה המקורית לא נמצאה. חלק מן החוקרים מאמינים כי פרקיה של הסוויטה "נספגו" בקנטטה מס' … המשך לקרוא הבה נצא במחול 4

הבה נצא במחול 2

יוהאן סבסטיאן באך (1750 – 1685) סוויטה תזמורתית מס' 2 לחליל ולתזמורת כלי קשת בסי מינור, רי"ב 1067 I    פתיחה II   רונדו III  סרבנד IV  בורה I ו-II V   פולונז ודובלה VI  מנואט VII בדינרי הרבה לפני זמנו של באך, השתרש הנוהג לקבץ כמה פרקי מחול ליצירה אחת – סוויטה. מלחינים נצלו את המגוון הרחב … המשך לקרוא הבה נצא במחול 2

הבה נצא במחול 1

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) סוויטה תזמורתית מס' 1 בדו מז'ור, 1066 ברי"ב I פתיחה II קוראנט III גאבוט I ו-II IV פורלאן V מנואט I ו-II VI בורה I ו-II VII פאספייה I ו-II באך (ואחרים בתקופתו) קרא, כנראה, לסוויטות התזמורתיות שלו "פתיחות".  אלה התפתחו מן ה- Overture Suite הצרפתית, שבתורה נבעה מן הפתיחות האופראיות … המשך לקרוא הבה נצא במחול 1

ברנדנבורגי 4

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 4 בסול מז'ור, 1049 ברי"ב I אלגרו II אנדנטה III פרסטו בין השנים 1717-23 שימש באך כקאפלמייסטר (מלחין החצר) בחצרו של הנסיך לאופולד מקטן. כמו במקומות שירותו האחרים, הלחין באך מוסיקה לצרכי מעסיקיו. בתקופה זו כתב באך מוסיקה כלית וחילונית בעיקר, ששימשה את התזמורת שעמדה לרשותו. גם שישה … המשך לקרוא ברנדנבורגי 4

ברנדנבורגי 3

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 3 בסול מז'ור, 1048 ברי"ב I   אלגרו II  אנדנטה III אלגרו בין השנים 1717-23 שימש באך כקאפלמייסטר (מלחין החצר) בחצרו של הנסיך לאופולד מקטן. כמו במקומות שירותו האחרים, הלחין באך מוסיקה לצרכי מעסיקיו. בתקופה זו כתב באך מוסיקה כלית וחילונית בעיקר, ששימשה את התזמורת שעמדה לרשותו. גם שישה … המשך לקרוא ברנדנבורגי 3

לא ידע צער מהו

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) קנטטה מס' 209 ברי"ב "לא ידע צער מהו" קנטטה 209 שייכת אף היא למקבץ הקטן של קנטטות חילוניות שכתב באך, אך היא שונה מרובן בזה שהטקסט שלה נכתב באיטלקית. רק קנטטה אחת נוספת הולחנה לטקסט איטלקי – קנטטה 203. חוקרי באך מביעים ספק לגבי האותנטיות  של שתיהן, בין היתר בגלל השפה, … המשך לקרוא לא ידע צער מהו

יש לנו בוס חדש!

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750) קנטטה מס' 212 ברי"ב "יש לנו בוס חדש" (קנטטת האיכרים). כמו בקנטטת הקפה, גם בקנטטת האיכרים מתגלה אופיו הקומי, הפחות ידוע של באך. הקנטטה נכתבה בשנת 1742, לרגל מינויו של החצרן (מקודם גובה מיסים ומאוחר יותר מנהל המוסיקה הקאמרית של המלך בדרזדן) קרל היינריך פון דיסקאו, כראש כמה כפרים בסביבת לייפציג. … המשך לקרוא יש לנו בוס חדש!

אי, כמה טעים הקפה המתוק!

יוהאן סבסטיאן באך |(1685-1750) קנטטה מס' 211 ברי"ב "היו בשקט, אל תפטפטו" (קנטטת הקפה) קנטטת הקפה נכתבה ע"י באך כנראה בשנת 1732 לליברית מאת כריסטיאן פרידריך הנריצ'י, המכונה פיקאנדר. פיקאנדר הוא זה שכתב את הטקסטים לרבות מן הקנטטות שכתב באך בתקופת עבודתו בלייפציג וגם, בין היתר ל"אורטורית חג המולד" ול"מתיאוס פסיון". הקנטטה היא אופרה בזעיר … המשך לקרוא אי, כמה טעים הקפה המתוק!

מוצרט, חליל הקסם והבונים החופשיים

וולפגנג אמדיאוס מוצרט |(1756-1791)חליל הקסם, זינגשפיל* בשתי מערכותליברית: עמנואל שיקאנדר אם היו בקהל הצופים בהצגת הבכורה של חליל הקסם בווינה, בספטמבר 1791, חברים באגודת הבונים החופשיים (מסונים) – הם ראו בעיניים כלות, כיצד על הבמה לפניהם נגלים בזה אחר זה סממני הטקס המסוני, סמליו ועקרונות האגודה הסודיים. הרי כל חבר באגודה נשבע לשמור על סודיותם … המשך לקרוא מוצרט, חליל הקסם והבונים החופשיים

נוסו צללי עצב

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה 202 ברי"ב"נוסו צללי עצב" – קנטטת החתונה נסיבות כתיבתה של קנטטה 202 אינן ידועות. קיים עותק אחד, שהועתק בסביבות 1730. סביר להניח שהיא נכתבה בעת כהונתו של באך כמנהל המוסיקה, קאפלמייסטר, בחצרו של הנסיך ליאופולד בקטן (Coethen ), בין השנים  1717 ו-1723. באך זכה שם לכבוד מלכים ולשכר גבוה מאד (המשכורת … המשך לקרוא נוסו צללי עצב

לבי שוחה בדם

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה 199 ברי"ב"לבי שוחה בדם" באך התמנה לעוגבר בחצר בוויימר בשנת 1708 ובסוף שנת 1713 עלה לדרגת קאפלמייסטר – מנהל המוסיקה בחצר.  בתפקידו הראשון לא הייתה מוטלת עליו חובת כתיבת קנטטות ליום ראשון, אך הוא בכל זאת כתב קנטטה כזאת, מס' 199. זוהי גם הקנטטה הראשונה לקול יחיד שהלחין. משנעשה קאפלמייסטר, היה … המשך לקרוא לבי שוחה בדם

קנטטה 53: ליברית

יוהאן סבסטיאן באךקנטטה 53 ברי"ב"צלצלי-נא, שעה נכספת" אריה:צלצלי-נא, שעה נכספתזרח-נא, יום יפה.בואו, מלאכים, בואו אלי,פתחו למעני שדות שמים,את ישוע שלי אוכל לראותונשמתי העולצת תנוח.אני נכסף מעומק לבי,אך לצלצול שעה אחרונה. תרגום: טלי ירון

צלצלי-נא, שעה נכספת

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1865)קנטטה מס' 53 ברי"ב"צלצלי-נא, שעה נכספת" מאז סוף המאה ה-19 ניטש ויכוח בין המוסיקולוגים, (עוד לפני שבעצם קראו להם כך) על השאלה: מי בעצם כתב את הקנטטה המופיעה במספר 53 ברשימת יצירות באך? הספקות נוצרו מלכתחילה משום שיש בקנטטה תפקיד לפעמונים והוסכם שבאך, כנראה, לא היה מבקש לנגן בפעמונים בתוך הכנסייה. כמו … המשך לקרוא צלצלי-נא, שעה נכספת

הריעו לה' בכל הארצות

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה מס' 51 ברי"ב"הריעו לה' בכל הארצות" בשבתו בלייפציג, היה אחד מתפקידיו של באך כמנהל המוסיקלי של כנסיית תומאס הקדוש (חוץ מללמד מתמטיקה ולטינית ועוד כמה דברים שוליים), לכתוב קנטטה לביצוע בכנסייה בכל יום ראשון. הקנטטה מס' 51 מיועדת ליום ראשון ה-15 לאחר השילוש, אך הטקסט שלה, שנכתב אף הוא ע"י באך, … המשך לקרוא הריעו לה' בכל הארצות

קנטטה 35: ליברית

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750)קנטטה מס' 35 ברי"ב"רוח ונפש יתמהו"תרגום: טלי ירון חלק ראשון 1. סינפוניה 2. אריהרוח ונפש יתמהוכשהן צופות בך, אלוהי.כי כל נפלאותיךשבני האדם כינו בשם, בחדוה,הכו אותן באלם ובחרשות. 3. רצ'יטטיבאני משתאהכי כל הנראהימלאנו פליאה.בהביטי בך,בן האלוהים היקר,ייעלמו הגיון ותבונה.בעשותך, בפשטות, את מעשיך,כל נס ייראה עלוב, לעומתך.אתה השם, המעשה, הכהונה,עד ראשית ממלכת הפלאות,שום … המשך לקרוא קנטטה 35: ליברית

רוח ונפש יתמהו

יוהאן סבסטיאן באך (1865-1750)קנטטה לאלטו סולומס' 35 ברי"ב"רוח ונפש יתמהו" כידוע, חלק מחובותיו הרבים של באך בעת שירותו כקנטור בכנסיית תומאס הקדוש בלייפציג, היה להלחין קנטטה חדשה לביצוע בעת הטקס הדתי מידי יום א'. חובותיו האחרים כללו הוראת מוסיקה, לטינית וחשבון בבי"ס של הכנסייה ועוד. אם מביאים בחשבון שלא היה מדובר רק בהלחנה, אלא במציאת … המשך לקרוא רוח ונפש יתמהו

האנסמבל האופראי האבסולוטי

השישייה בלוצ'יה די למרמור למי שקראו את המאמר על לוצ'יה המשוגעת, יצוצו פה שתיים וחצי פסקאות שייראו להם מוכרות. השאר מתעכב על השישייה בצורה מפורטת יותר. לוצ'יה די למרמור, המבוססת על ספרו של סר וולטר סקוט "הכלה מלמרמור", היא האופרה ה-47 (מתוך 66) ואולי יצירתו הידועה ביותר של דוניצטי. אין ספק כי זוהי אחת מיצירותיו … המשך לקרוא האנסמבל האופראי האבסולוטי

אליהו: ליברית

פליקס מנדלסון: אליהוליברית (גרמנית): יוליוס שוברינגליקוט והתאמה של הפסוקים מהתנך והברית החדשה ותרגום הטקסט של שוברינג: טלי ירון * טקסט מנוקד – ציטוט מן התנ"ך. טקסט ללא ניקוד – מפרי עטו של שוברינג לקראת ביצוע של האורטוריה אליהו בתזמורת הקאמרית הישראלית, לפני כ-10 שנים, רציתי להוסיף את הטקסט לתכניה. התרגום לעברית ששימש בזמנו את התזמורת … המשך לקרוא אליהו: ליברית

לוצ'יה המשוגעת

גאטנו דוניצטי (1797-1848)לוצ'יה די למרמור דרמה טרגית בשלוש מערכותליברית מאת סלווטורה קמרנו בעקבות "הכלה מלמרמור" מאת וולטר סקוטהצגת הבכורה: תיאטרון סן קרלו, נפולי, 26 בספטמבר 1835 לוצ'יה די למרמור, המבוססת על ספרו של סר וולטר סקוט "הכלה מלמרמור", היא האופרה ה-47 (מתוך 66) ואולי יצירתו הידועה ביותר של דוניצטי. אין ספק כי זוהי אחת מיצירותיו … המשך לקרוא לוצ'יה המשוגעת

אליהו

פליקס מנדלסון (1847-1809)אליהואורטוריה על-פי פסוקים מן התנ"ךלסולנים, למקהלה ולתזמורת, אופ. 70 ליברית: יוליוס שוברינג (ראו תרגום בהמשך) מעבר ליופיה, מהווה האורטוריה אליהו של מנדלסון ריכוז חד פעמי ומרתק של רוב הנושאים, מוסיקליים ואחרים, שהעסיקו את מנדלסון מיום שעמד על דעתו. משמשים בה בערבוביה שאלות תאולוגיות ופילוסופיות, בעיות של סוגה, סגנון וצורה מוסיקליים והתלבטויות לשוניות. היא … המשך לקרוא אליהו

קוריולאנ(וס)

לודביג ואן בטהובן (1827-1770)הפתיחה קוריולאן, אופ. 62 בטהובן לא כתב את הפתיחה למחזהו של שייקספיר, קוריולאנוס, כי אם למחזה של אחד היינריך יוזף פון קולין, קוריולאן. המחזה נכתב בשנת 1802 ואילו הפתיחה של בטהובן – ב-1807, הרבה אחרי שהמחזה ירד מהבמה. בכל מקרה – גם תמיכתו של בטהובן לא הועילה לקולין שהיה לו אומץ (להכנס … המשך לקרוא קוריולאנ(וס)

בתולה יוונית נאווה

לודביג ואן בטהובן (1827-1770)סימפוניה מס' 4 בסי במול מז'ור, אופ. 60 I אדג'ו – אלגרו ויווצ'הII אדג'וIII אלגרו מולטו א ויווצ'ה – און פוקו מנו אלגרוIV אלגרו מה נון טרופו "בתולה יוונית נאווה בין שני ענקים צפוניים" – כך כינה רוברט שומאן את הסימפוניה הרביעית של בטהובן הניצבת בין הסימפוניות השלישית, "ארואיקה" והחמישית, בה"א רבתי. … המשך לקרוא בתולה יוונית נאווה

סימפוניה מחייכת

לודביג ואן בטהובן (1770-1827)סימפוניה מס' 2 ברה מז'ור, אופ. 36 I   אדג'ו – אלגרו קון בריוII  לרגטוIII סקרצו, אלגרוIV אלגרו מולטו בקיץ 1801 נודע לבטהובן ששמיעתו מדרדרת והולכת וסביר שיתחרש לחלוטין. מכתביו מן התקופה מעידים על הלך רוחו הדכאוני והנסער בעקבות החדשות. באותו זמן החל בהלחנת הסימפוניה השנייה.  את קיץ 1802 בילה בטהובן בהייליגנשטאדט, כפר … המשך לקרוא סימפוניה מחייכת

על גאווה ודעות קדומות

(א-פרופו הקהל שהיה אדיש לקונצ'רטו לכינור של בטהובן בביצוע הבכורה שלו) זה המקום לעסוק לרגע קט בנושא הטעון של "מיתוסים" במוסיקה, או מוטב – מה חשוב באמת (ומה לא) במוסיקה. איכשהו, השתלטו ברבות השנים דעות קדומות על הדרך שבה אנו רואים מלחינים מסויימים. בטהובן וואגנר הם אינטלקטואלים מעמיקים ומאתגרים, מוצרט היה גאון שלא באשמתו (כי … המשך לקרוא על גאווה ודעות קדומות

השמרן שבמהפכנים

לודביג ואן בטהובן (1770- 1827)סימפוניה מס' 1 בדו מז'ור, אופ. 21 I   אדג'יו מולטו – אלגרו קון בריוII  אנדנטה קנטבילה קון מוטוIII מנואטו: אלגרו מוטו א ויווצ'הIV אדג'יו – אלגרו מולטו א ויווצ'ה "בטהובן הוא השמרן שבמהפכנים, A Revolutionist without the R  – כך מסביר סר דונלד טובי את הסימפוניה הראשונה של בטהובן. היצירה, שהולחנה … המשך לקרוא השמרן שבמהפכנים

אופרה בבגדי קודש?

ג'וזפה ורדי (1813-1901)רקוויאם Requiem aeternam  (מנוחת עולם); Kyrie eleison (אל רחם נא): מקהלה, סולניםDies irae |(יום הדין):Dies irae (יום הדין): מקהלהTuba mirum (החצוצרה תריע): מקהלה, בסLiber scriptus (הפנקס פתוח): מצו-סופרן, מקהלהQuid sum miser (מה יטען אומלל): מצו-סופרן, סופרן, טנורRex tremendae (אל רב הוד): מקהלה, סולניםRecordare (זכור נא): סופרן, מצו-סופרןIngemisco (אנקתי אנקת אשם): טנורConfutatis (עת רשע … המשך לקרוא אופרה בבגדי קודש?

גילגולו של קונצ'רטו

לודביג ואן בטהובן (1827-1770)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת ברה מז'ור, אופ. 61 I   אלגרו מה נון טרופוII לרגטוIII רונדו אלגרו ההיסטוריה של הקונצ'רטו לכינור של בטהובן מרתקת, אך לא יחידה במינה. אפשר ללמוד ממנה, אולי, על פתיחות והעדרה, על טעם ואופנה, ועל הקשר בין אמנות גדולה וזמנה ובינה לבין קהלה. בטהובן כתב את הקונצ'רטו בשנת 1806 … המשך לקרוא גילגולו של קונצ'רטו

מאבקו של אורפיאוס

לודביג ואן בטהובן (1770-1827)קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס 4 בסול מז'ור, אופ. 58 I אלגרו מודרטוII אנדנטה קון מוטוIII רונדו ויווצ'ה הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר בוצע לראשונה בקונצרט פומבי ב-22 בדצמבר 1808, יחד עם יצירות רבות אחרות, חלקן לראשונה (הסימפוניות 5 ו-6, הפנטסיה הכוראלית, קטעים מן המיסה בדו ועוד) וחלקן ב"שידור חוזר". זהו הקונצ'רטו האחרון שבטהובן כתב … המשך לקרוא מאבקו של אורפיאוס

רקויאם מלחמה

בנג'מין בריטן (1913-1976) רקוויאם מלחמה, אופ' 66 תמליל מתוך ה"מיסה למען המתים" (מושר בלטינית) שירים מאת וילפרד אוון (מושר באנגלית) הציטוטים במאמר זה מתוך התרגום של אריה אהרוני I רקוויאם אטרנם: לנטו א סולנה (איטי וחגיגי) II דיאס אירה: אלגרו (מהיר) III אופרטוריום: לרגמנטה (ברחבות) IV סנקטוס: ליברמנטה (בחפשיות) V אגנוס דאי: לנטו (איטי) VI … המשך לקרוא רקויאם מלחמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s