התנצחות שמחה

פליקס מנדלסון (1809-1847)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור, אופ. 64 אלגרו מולטו אפסיונאטו אנדנטהאלגרטו נון טרופו – אלגרו מולטו ויווצ'ה כאשר, ב-1836, קיבל מנדלסון את תפקיד מנצח תזמורת הגוואנדהאוס בלייפציג, מינה את חברו הטוב פרדיננד דויד לכנר הראשון, הקונצרטמייסטר. שניהם היו ילדי פלא, מנגנים ומופיעים בפומבי מגיל צעיר. אלא שמנדלסון גם כתב מוסיקה ועסק באמנויות אחרות, … המשך לקרוא התנצחות שמחה

יואכים העיקש

אנטונין דבוז'אק (1904-1841)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בלה מינור, אופ. 53 אלגרו מה נון טרופו אדג'ו מה נון טרופו אלגרו ג'וקוזו, מה נון טרופו לאחר שהסדרה הראשונה של המחולות הסלבוניים שלו הייתה ללהיט ב- 1878, נמצא דבוז'אק ראוי לחברת הגדולים: ליסט והנסליק שרו את שבחיו, ברהמס המליץ עליו להוצאת סימרוק ואף הגיה את יצירותיו והכנר יוזף יואכים … המשך לקרוא יואכים העיקש

על גאווה ודעות קדומות

(א-פרופו הקהל שהיה אדיש לקונצ'רטו לכינור של בטהובן בביצוע הבכורה שלו) זה המקום לעסוק לרגע קט בנושא הטעון של "מיתוסים" במוסיקה, או מוטב – מה חשוב באמת (ומה לא) במוסיקה. איכשהו, השתלטו ברבות השנים דעות קדומות על הדרך שבה אנו רואים מלחינים מסויימים. בטהובן וואגנר הם אינטלקטואלים מעמיקים ומאתגרים, מוצרט היה גאון שלא באשמתו (כי … המשך לקרוא על גאווה ודעות קדומות

גילגולו של קונצ'רטו

לודביג ואן בטהובן (1827-1770)קונצ'רטו לכינור ולתזמורת ברה מז'ור, אופ. 61 I   אלגרו מה נון טרופוII לרגטוIII רונדו אלגרו ההיסטוריה של הקונצ'רטו לכינור של בטהובן מרתקת, אך לא יחידה במינה. אפשר ללמוד ממנה, אולי, על פתיחות והעדרה, על טעם ואופנה, ועל הקשר בין אמנות גדולה וזמנה ובינה לבין קהלה. בטהובן כתב את הקונצ'רטו בשנת 1806 … המשך לקרוא גילגולו של קונצ'רטו