קצת מדע, קצת לב.

ג'ואקינו רוסיני (1792-1868) סטאבט מאטר Stabat Mater dolorosa  -  מקהלה, סולנים Cujus animam gementem -  טנור Quis est homo – סופרן, מצו-סופרן Pro peccatis suae gentis – בס Eja, Mater, fons amoris - מקהלה, בס Sancta Mater, istud agas – סולנים Fac, ut portem Christi mortem – מצו-סופרן Inflammatus et accensus – מקהלה, סופרן Quando … המשך לקרוא קצת מדע, קצת לב.

לא ידע צער מהו

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) קנטטה מס' 209 ברי"ב "לא ידע צער מהו" קנטטה 209 שייכת אף היא למקבץ הקטן של קנטטות חילוניות שכתב באך, אך היא שונה מרובן בזה שהטקסט שלה נכתב באיטלקית. רק קנטטה אחת נוספת הולחנה לטקסט איטלקי – קנטטה 203. חוקרי באך מביעים ספק לגבי האותנטיות  של שתיהן, בין היתר בגלל השפה, … המשך לקרוא לא ידע צער מהו

יש לנו בוס חדש!

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750) קנטטה מס' 212 ברי"ב "יש לנו בוס חדש" (קנטטת האיכרים). כמו בקנטטת הקפה, גם בקנטטת האיכרים מתגלה אופיו הקומי, הפחות ידוע של באך. הקנטטה נכתבה בשנת 1742, לרגל מינויו של החצרן (מקודם גובה מיסים ומאוחר יותר מנהל המוסיקה הקאמרית של המלך בדרזדן) קרל היינריך פון דיסקאו, כראש כמה כפרים בסביבת לייפציג. … המשך לקרוא יש לנו בוס חדש!

אי, כמה טעים הקפה המתוק!

יוהאן סבסטיאן באך |(1685-1750) קנטטה מס' 211 ברי"ב "היו בשקט, אל תפטפטו" (קנטטת הקפה) קנטטת הקפה נכתבה ע"י באך כנראה בשנת 1732 לליברית מאת כריסטיאן פרידריך הנריצ'י, המכונה פיקאנדר. פיקאנדר הוא זה שכתב את הטקסטים לרבות מן הקנטטות שכתב באך בתקופת עבודתו בלייפציג וגם, בין היתר ל"אורטורית חג המולד" ול"מתיאוס פסיון". הקנטטה היא אופרה בזעיר … המשך לקרוא אי, כמה טעים הקפה המתוק!

נוסו צללי עצב

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה 202 ברי"ב"נוסו צללי עצב" - קנטטת החתונה נסיבות כתיבתה של קנטטה 202 אינן ידועות. קיים עותק אחד, שהועתק בסביבות 1730. סביר להניח שהיא נכתבה בעת כהונתו של באך כמנהל המוסיקה, קאפלמייסטר, בחצרו של הנסיך ליאופולד בקטן (Coethen ), בין השנים  1717 ו-1723. באך זכה שם לכבוד מלכים ולשכר גבוה מאד (המשכורת … המשך לקרוא נוסו צללי עצב

לבי שוחה בדם

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה 199 ברי"ב"לבי שוחה בדם" באך התמנה לעוגבר בחצר בוויימר בשנת 1708 ובסוף שנת 1713 עלה לדרגת קאפלמייסטר - מנהל המוסיקה בחצר.  בתפקידו הראשון לא הייתה מוטלת עליו חובת כתיבת קנטטות ליום ראשון, אך הוא בכל זאת כתב קנטטה כזאת, מס' 199. זוהי גם הקנטטה הראשונה לקול יחיד שהלחין. משנעשה קאפלמייסטר, היה … המשך לקרוא לבי שוחה בדם

צלצלי-נא, שעה נכספת

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1865)קנטטה מס' 53 ברי"ב"צלצלי-נא, שעה נכספת" מאז סוף המאה ה-19 ניטש ויכוח בין המוסיקולוגים, (עוד לפני שבעצם קראו להם כך) על השאלה: מי בעצם כתב את הקנטטה המופיעה במספר 53 ברשימת יצירות באך? הספקות נוצרו מלכתחילה משום שיש בקנטטה תפקיד לפעמונים והוסכם שבאך, כנראה, לא היה מבקש לנגן בפעמונים בתוך הכנסייה. כמו … המשך לקרוא צלצלי-נא, שעה נכספת

הריעו לה' בכל הארצות

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685)קנטטה מס' 51 ברי"ב"הריעו לה' בכל הארצות" בשבתו בלייפציג, היה אחד מתפקידיו של באך כמנהל המוסיקלי של כנסיית תומאס הקדוש (חוץ מללמד מתמטיקה ולטינית ועוד כמה דברים שוליים), לכתוב קנטטה לביצוע בכנסייה בכל יום ראשון. הקנטטה מס' 51 מיועדת ליום ראשון ה-15 לאחר השילוש, אך הטקסט שלה, שנכתב אף הוא ע"י באך, … המשך לקרוא הריעו לה' בכל הארצות

רוח ונפש יתמהו

יוהאן סבסטיאן באך (1865-1750)קנטטה לאלטו סולומס' 35 ברי"ב"רוח ונפש יתמהו" כידוע, חלק מחובותיו הרבים של באך בעת שירותו כקנטור בכנסיית תומאס הקדוש בלייפציג, היה להלחין קנטטה חדשה לביצוע בעת הטקס הדתי מידי יום א'. חובותיו האחרים כללו הוראת מוסיקה, לטינית וחשבון בבי"ס של הכנסייה ועוד. אם מביאים בחשבון שלא היה מדובר רק בהלחנה, אלא במציאת … המשך לקרוא רוח ונפש יתמהו

אליהו

פליקס מנדלסון (1847-1809)אליהואורטוריה על-פי פסוקים מן התנ"ךלסולנים, למקהלה ולתזמורת, אופ. 70 ליברית: יוליוס שוברינג (ראו תרגום בהמשך) מעבר ליופיה, מהווה האורטוריה אליהו של מנדלסון ריכוז חד פעמי ומרתק של רוב הנושאים, מוסיקליים ואחרים, שהעסיקו את מנדלסון מיום שעמד על דעתו. משמשים בה בערבוביה שאלות תאולוגיות ופילוסופיות, בעיות של סוגה, סגנון וצורה מוסיקליים והתלבטויות לשוניות. היא … המשך לקרוא אליהו