3 אריות מוספות ואחת לא

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756)אריות לסופרן ולתזמורת ללא חוקי קניין רוחני וזכויות יוצרים, עשו הליברטיסטים* והמלחינים עד ראשית המאה ה-20, ככל העולה על רוחם, ביצירותיהם שלהם וביצירות אחרים. שוו בנפשכם הפקה של אופרה, שבה פונה הפרימדונה (גברת ראשונה, כן?) אל המנצח, ותובעת ממנו להוסיף לה אריה שתאפשר לה להראות לקהל את יכולותיה. אלה שכתב המלחין לאופרה … המשך לקרוא 3 אריות מוספות ואחת לא

בתה החורגת

ינופה אופרה בשלוש מערכותמאת: ליאוש ינאצ'קליברית: המלחין, על פי המחזה בתה החורגת מאת גבריאלה פרייסובהבכורה: התיאטרון הלאומי, ברנו, 21 בינואר 1904 ינופה היא ללא ספק האופרה הראשונה של ינאצ'ק הנושאת חותם אישי מובהק. יצירת המופת הראשונה שלו, שהעניקה לו, שנים רבות אחרי סיום כתיבתה ב – 1903, תהילה בינלאומית. כתיבת האופרה ארכה 10 שנים והציבה … המשך לקרוא בתה החורגת

דוניצטי, דון פסקואלה ואופרה בופה

דון פסקואלהאופרה בופה בשלוש מערכותמאת: גאטנו דוניצטיליברית: אנג'לו אנלי, ג'ובאני רופיני והמלחיןבכורה: 3 בינואר 1843, פריס בדרכו לפריס, ב-5 בדצמבר 1842, כתב דוניצטי לידידו דולצ'י: "אני נוסע לפריס כדי לתרגם את פאדילה ולינדה, אלוהים לבד יודע מה עוד אעשה שם". למעשה הוא מצא הרבה מאד תעסוקה. זו הייתה אחת מן התקופות היותר מאומצות ויותר פוריות … המשך לקרוא דוניצטי, דון פסקואלה ואופרה בופה

מקבת, אותלו ו…כוחו של גורל – האופרות השייקספיריות של ורדי.

שנת 2001 היא שנת המאה למותו של ורדי. בסרטו 1900, בוחר בימאי הקולנוע ברטולוצ'י, לשנות מעט את הכרוניקה היבשה, והמאה העשרים שלו (וגם הסרט) נפתחת בתמונת איכר זקן שרץ במרחבי שדות התירס של עמק הפו וזועק בקול שבור: "ורדי מת, ורדי מת". ורדי אמנם מת ב-1901, אך ברטולוצ'י צודק בראותו אירוע זה כסוגר את המאה … המשך לקרוא מקבת, אותלו ו…כוחו של גורל – האופרות השייקספיריות של ורדי.

האופרה השייקספירית הגדולה של ורדי ?

כוחו של גורל כוחו של גורל היא אחת מן האופרות שהעסיקו את ורדי עוד שנים אחרי הצגת הבכורה שלהן. להבדיל מאופרות כמו איל טרובטורה, ריגולטו ולה טראוויאטה, שהגיעו לבכורה כשורדי מרוצה ממעשיו (בלי קשר להצלחתן – טראוויאטה זכתה לקיתון צוננים בבכורה, אך ורדי האמין שעם הזמן תוכר גדולתה), כוחו של גורל, סימון בוקנגרה ואפילו דון … המשך לקרוא האופרה השייקספירית הגדולה של ורדי ?

נבוקו – סימנים ראשונים לגדולה

נבוקו היא האופרה השלישית שורדי כתב, והיא זו שהפכה אותו לגיבור לאומי. ורדי נשא את התואר הזה ברגשות מעורבים עד סוף ימיו. מחד, ובלשון המעטה, הוא מאד לא העריך את קהלו. הוא סבר שהאנשים נוטים להתפעל מן הדברים הלא נכונים ולהמעיט בערכם של הדברים החשובים. מאידך, המשמעות ההיסטורית-פוליטית של נבוקו לא נעלמה מעיניו עוד משלב … המשך לקרוא נבוקו – סימנים ראשונים לגדולה

ורדי על פרשת דרכים

ג'וזפה ורדי (1813-1901): ריגולטו בהיותו בן כפר, אשר הקריירות העירונית (מילנו), הלאומית (אחרי נבוקו – פופולריות בכל איטליה) והבינלאומית (פאריס ואח"כ גם מעבר לה) החלו בגיל מאוחר יחסית לקודמיו, סבל ורדי מכמה חסרונות. ההשכלה הכללית והמוסיקלית שקיבל בנעוריו לקתה בחסר, ועל אף סקרנותו, תפישתו ואישיותו היוצאים מן הכלל, נדרשו לו מספר שנים כדי להתקבל כשווה … המשך לקרוא ורדי על פרשת דרכים

קללת הקרדינל וקללת הכוהן הגדול

קמי סן-סאנס (1835-1921) : שמשון ודלילה ז'ק פרומנטל הלוי (1799-1862): היהודיה אין ספק שכשהלחין סן-סאנס את שמשון ודלילה שלו ב-1877, הוא הכיר היטב את היהודיה. הגראנד אופרה (אולי הגדולה מכולן) של הלוי הוצגה מאז בכורתה ב-1835 (שנת הולדתו של סן-סאנס) ועד 1934 – 562 פעמים. סן-סאנס היה תלמידו של הלוי בקונסרבטוריון של פאריס והיה בקי … המשך לקרוא קללת הקרדינל וקללת הכוהן הגדול

סיבוב הבורג

בנג'מין בריטן (1913-1976) בטבעת החנק אופרה בפרולוג ושתי מערכות ליברית: מייפאני פייפר על-פי נובלה מאת הנרי ג'יימס בכורה: תיאטרון לה פניצ'ה בוונציה, 14 ספטמבר 1954 *הערה בנוגע לשם האופרה: שם הנובלה של ג'יימס ושם האופרה במקור הוא The Turn of the Screw  - "סיבוב הבורג". בשני התרגומים של הנובלה לעברית לא תורגם השם באופן מילולי. … המשך לקרוא סיבוב הבורג

הניחו לי לבכות

גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) Lascia ch'io pianga מתוך האופרה רינלדו רינלדו היא האופרה האיטלקית הראשונה שנכתבה ע"י הנדל במיוחד ללונדון. הליברטו נכתב ע"י ג'אקומו רוסי בעקבות "ירושלים המשוחררת" (Gerusalemme liberata ) מאת טורקואטו טאסו. הצגת הבכורה הייתה בתיאטרון המלכה (Queen's Theatre   ) בלונדון, ב-24 בפברואר 1711. שילוב של תפאורות ענק מפוארות, מכונות מסובכות (שאפשרו לגיבורים … המשך לקרוא הניחו לי לבכות