ילד פלא

יוהאן נפומוק הומל (1837-1778)

מבוא, נושא ווריאציות לאבוב ולתזמורת, אופ. 102

הומל נולד בברטיסלבה (אז פרסבורג) והיה ילד פלא, קודם בנגינה בכינור ואחר-כך בפסנתר. לאחר שמשפחתו עברה לווינה,  הוא למד אצל מוצרט (ואף התגורר אצלו במשך שנתיים).  אפשר להניח שדוגמת מוצרט והאפשרויות הכלכליות הגלומות בה  ריחפה לנגד עיני משפחתו של הומל. בהיותו בן 10, לאחר מסע הופעות ברחבי אירופה, נטלו אותו הוריו ללונדון, שם למד אצל קלמנטי.  עם חזרתו לווינה, המשיך ללמוד ונטה יותר להלחנה והוראה. הוא פרסם יצירות אחדות ועיקר פרסומו בא לו מן היצירות לפסנתר. יותר מאוחר חזר להופיע ואף עבד כמנהל מוסיקלי בחצרו של הנסיך ניקולאי אסתרהאזי ואחר כך בשטוטגרט ובוויימר. הוא הלחין גם יצירות קאמריות , אופרות אחדות, יצירות קוליות דתיות ועוד. הומל היווה סמכות חשובה מאד בכל הקשור לנגינה בפסנתר וספרו "קורס תיאורטי ומעשי שלם על אמנות הנגינה בפסנתר" היה בין החשובים בתקופתו.

מבוא, נושא ווריאציות לאבוב ולתזמורת  היא עיבוד שעשה הומל עצמו ליצירתו נוקטורנו אופ.99. זוהי יצירה שכל כולה תצוגה לאפשרויות הצליליות של האבוב וליכולותיו של האבובן.

המבוא, בפה מינור, מתחיל בהכרזה רשמית של התזמורת ומיד לאחריה פותח האבוב במנגינה לירית, כשהתזמורת מסתפקת בליווי בלבד. לאחר שמתבססת האווירה מובילים אותנו התזמורת והאבוב, לאחר הפסקה קצרצרה, אל הנושא: מנגינה פשוטה,  סימטרית, קופצנית הנחרטת  בזיכרון בקלות. אין זכר לליריות הקודמת והסולם משתנה למז'ור.

בנושא ווריאציות מאד חשוב שהנושא יהיה קליט, משום שעליו (או בעצם על הזכירה שלנו אותו) נבנית הצורה כולה. בכל וריאציה משנה המלחין משהו מן המרכיבים: את המנגינה – ניתן להוסיף עליה או לגרוע ממנה או אף לסלק אותה לחלוטין, את ההרמוניה (מז'ור – מינור), את המרקם (מנגינה עם ליווי או רב קוליות) את המקצב, המפעם ועוד. אבל ההיענות לשינוי והערכתו תלויה בזכירת הנושא מצד המאזין, ובשמירה על אלמנטים אחדים ממנו, לצד השינוי, ע"י המלחין.

מייד לאחר תום נגינת הנושא, פונה הומל לסדרת וריאציות: וריאציה אלגנטית שבה הוא מעדן את עממיות הנושא ע"י עיטורים, וריאציה וירטואוזית שבה המנגינה מעובדת לסדרה של שלישונים (חלוקת הפעמה הבסיסית ל-3 במקום ל-2 כמקובל), וריאציה שירית, קנטבילה, ווריאציה וירטואוזית נוספת שבה מרהיב את אזנינו הסולן בריצות של חלקי  16 (חלוקת הפעמה ל-4).

לאחר הוריאציה הרביעית, הוירטואוזית, נוטל הומל פסק זמן מן הוריאציות ופותח בפרק פיתוח שירי, מעין אריוזו שאיננו נשען על הנושא, אלא מזכיר במעומעם את המבוא. חלק זה מוביל בסופו של דבר אל נגינת הנושא בשלמותו ולאחריו עוד שלוש וריאציות: האחת בקצב ולס, השנייה אף היא במשקל משולש, קופצנית, ולאחריה וריאציה מסיימת (קודה: זנב, סיום) וירטואוזית, שוב עם שלישונים, ובה אפקטים רבים של התזמורת: פיציקטו (פריטה) במיתרים, סטקטו (צלילים קצרים) בכלי הנשיפה, ריצה בסולמות וסיום וירטואוזי התובע מחיאות כפיים (וגם ראוי להן).

טלי ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s