מה אעשה ללא אאורידיצ'ה

כריסטוף ויליבלד גלוק (1787-1714)
 Che faro senza Euridice מתוך האופרה אורפאו ואאורידיצ'ה

תולדות האופרה מתחילות עם אורפאו של מונטוורדי (1607), והן מנוקדות לכל אורכן ב"אורפאים ואאורידיצ'ות". מדוע דווקא המיתוס של אורפאו היה לחביבם של מלחיני האופרות, ומדוע הוא מופיע במיוחד בצמתים חשובים בהיסטוריה האופראית? התשובה פשוטה להפליא: אופרה היא דרמה מושרת, ומי מתאים לדרמה כזאת יותר מאשר מוסיקאי, המשתמש במוסיקה שלו כדי לגבור על אלי השאול ולהחזיר משם את אהובתו? במקרה של אורפאו זה ממש הגיוני שהוא שר ולא מדבר.  בנוסף, כשאתה ממציא את האופרה, או עושה בה רפורמות חשובות – חשוב מאד ששאלות על היתכנות הז'אנר לא תישאלנה דווקא עכשיו.

גלוק אכן עשה רפורמה כזאת. הוא מאס במלאכותיות המוגזמת מאד של האופרות סריה (רציניות) של תקופתו והציע מודל שבו העלילות הסבוכות והמוסיקה המורכבת יוחלפו ב"פשטות אצילה" בדרמה ובמוסיקה. אורפאו ואאורידיצ'ה נכתבה לליברטו של ראניירי קלזאביג'י והוצגה לראשונה בווינה, בשנת 1762. היא השפיעה מאד על האופרות שבאו אחריה, איטלקיות, גרמניות וצרפתיות.

האריה הידועה ביותר באופרה היא  Che faro senza Euridice, המושרת בפי אורפאו. לפי מסורת ימיו של גלוק, היא כתובה לקול אלט ונועדה לשירת קסטרטו (מי שקולו לא התחלף, עקב שינוי פיזיולוגי מסויים שנעשה בו).

לאחר שאהובתו אאורידיצ'ה מתה, קיבל אורפאו את רשותו של האדס, אל השאול, להוציא משם את אאורידיצ'ה, בתנאי שזו לא תראה את פניו. אאורידיצ'ה לא שעתה לאזהרותיו, סבה לראותו ומתה מייד, הפעם סופית (או לפחות עד שהאל אמור יפעיל את קסמיו וישיב אותה, שוב, לתחייה). אורפאו שר על חוסר התכלית של חייו ללא אהובתו:

מה אעשה בלי אאורידיצ'ה?
לאן אלך בלי אהבתי?
אאורידיצ'ה, אלוהים… עני לי…
אני בעלך הנאמן  מאז ומתמיד…
מה אעשה בלי אאורידיצ'ה?
לאן אלך בלי אהבתי?

אאורידיצ'ה, אאורידיצ'ה…
לא נותרה לי כל עזרה, כל תקווה,
לא מהעולם ולא מהשמים.

מה אעשה בלי אאורידיצ'ה?
לאן אלך בלי אהבתי?

תרגום האריה: ישראל אובל

האריה בנויה בצורת אריה דה קאפו שבמקור, אצל הנדל למשל, נבנתה כך: הבית הראשון מושמע פעמיים, ולאחריו חוזרת התזמורת על המנגינה פעם נוספת. הבית השני מושמע פעם אחת בלבד ומיד בסופו חוזרים להתחלה (דה קאפו – מן הראש). שוב מושמע הבית הראשון פעמיים, אלא שבחזרה השנייה מקובל היה להוסיף קישוטים ועיטורים. אבל, כיאה למי שמבקש לפשט דברים, גלוק מצמצם את האריה דה קאפו לשלד שלה: הבית הראשון אכן מושר פעמיים, אך במקום הבית השני באה קריאתו של אורפאו "אאורידיצ'ה, אאורידיצ'ה" ומילות היאוש שאחריהן. זהו בית קצר, בעל אופי פחות מסודר ופחות סימטרי מן הבית הראשון, יותר רטורי, דומה לדיבור אך לא ממש רצ'יטטיב. הוא מוביל אותנו לחזרה על הבית הראשון, שבסיומו יש קודה (זנב, תוספת לסיום). הזעקות "אאורידיצ'ה, אאורידיצ'ה" מפסיקות את הרצף הריתמי ומעניקות משנה דרמה לבית השני ולקודה.

טלי ירון

מחשבה אחת על “מה אעשה ללא אאורידיצ'ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s