קצת מדע, קצת לב.

ג'ואקינו רוסיני (1792-1868)
סטאבט מאטר

Stabat Mater dolorosa  –  מקהלה, סולנים

Cujus animam gementem –  טנור

Quis est homo – סופרן, מצו-סופרן

Pro peccatis suae gentis – בס

Eja, Mater, fons amoris – מקהלה, בס

Sancta Mater, istud agas – סולנים

Fac, ut portem Christi mortem – מצו-סופרן

Inflammatus et accensus – מקהלה, סופרן

Quando corpus morietur – מקהלה (או סולנים)

Amen. In sempiterna saecula – מקהלה, סולנים

בעת ביצוע הבכורה של הסטאבט מאטר של רוסיני, בפאריס, ב-1842, ישבו בקהל לפחות שני משוררים מפורסמים.  האחד, הצרפתי תאופיל גוטייה, כתב לאחר מכן שהמוסיקה הדתית האיטלקית היא "מאושרת, חייכנית, כמעט עליזה, תמיד חגיגית". ואילו האחר, היינריך היינה, מעריץ ותיק של רוסיני, כתב לאחר הקונצרט מאמר תהילה ארוך שבו, בין היתר, הוא משבח את "החן הנצחי", ואת "העדינות שאין לעמוד בפניה" של המוסיקה של רוסיני. יחד עם זאת, רבים טענו (כמו גם כלפי מוצרט וורדי), כי המוסיקה הדתית של רוסיני היא "אופראית מדי". בלא להיכנס לוויכוח הזה, אין אלא לצטט את מה שנאמר מאוחר יותר על דבוז'ק: רוסיני יכול לפנות לאלוהים רק בשפתו הוא. רוסיני, אגב, פנה לאלוהים גם בכתב. על כתב היד של יצירה דתית מאוחרת יותר שלו, מיסה חגיגית קטנה, הוא רשם: "אלוהים יקר, הרי היא גמורה, מיסה קטנה ומסכנה זו. האם כתבתי מוסיקה דתית או מוסיקה לשטן? כפי שאתה יודע היטב, נועדתי לאופרה בופה. קצת מדע (הוא התכוון לטכניקה), קצת לב, זה הכל. הייה ברוך וקבל אותי לגן עדן. ג'. רוסיני, פאסי, 1863"

תולדות היצירה מוזרים במקצת: בשנת 1832 (רוסיני פרש מכתיבת אופרות בשנת 1829, אחרי וילהלם טל), בזמן מגפת כולרה בפאריס, הוזמן רוסיני למדריד על-ידי ידידו הבנקאי אגואדו. בעת שהותו שם פנה אליו כומר בשם דון וארלה וביקש שיכתוב לו סטאבט מאטר, כי כל חפצו להיות בעלים של כתב-יד של רוסיני. רוסיני לא רצה לסרב לחבר של מארחו, והוסכם כי תמורת מתנות רבות ערך (זהב וקופסת טבק הרחה משובצת יהלומים) ימסור רוסיני לכומר את כתב היד. רוסיני הלחין את שישה הפרקים הראשונים, אך התקף לומבגו (או שמא עצלות?) מנע ממנו להמשיך והוא הטיל את התפקיד על תלמידו תאודוליני. זה אמנם השלים את יתר הפרקים ויציר הכלאיים נשלח למדריד. רוסיני אסר מכל וכל לבצע את היצירה.

עם מותו של וארלה בשנת 1837, נמכר כתב היד למו"ל פריסאי שהודיע על כוונתו לפרסם אותו (הפופולריות של רוסיני הייתה כזאת שכל יצירה חדשה שלו הבטיחה רווחים נאים ביותר). רוסיני ישב לכתוב ארבעה פרקים אחרונים חדשים, הפעם משלו, ומסר את כתב היד המחודש למו"ל שלו לפרסום. בתביעה המשפטית המסובכת שנבעה מכך ניצח לבסוף רוסיני, ועכשיו ניתן היה לגשת לביצוע היצירה. כאמור, הבכורה הייתה בינואר 1842 וחודשיים אחר-כך היא בוצעה בבולוניה, בניצוחו של דוניצטי, כשרוסיני מקבל את תשואות הקהל ממקומו ביציע.

הטקסט הלטיני של הסטאבט מאטר מיוחס לג'אקופונה דה טודי, נזיר פרנציסקני מן המאה ה-13, והוא נכלל בליטורגיה הנוצרית רק ב-1727. המזמור מתאר את את סבלה של מריה, אם ישוע, העומדת למרגלות הצלב שעליו נצלב בנה. הטקסט הזה דיבר אל ליבם של מלחינים רבים אשר הלחינו אותו. הגרסה הידועה ביותר בימיו של רוסיני הייתה זו של פרגולזי (1710-1736) – ללא ספק יצירתו היפה ביותר, שהפכה להיות אמת מידה להלחנת סטאבט מאטר.  רוסיני, כמו רבים אחרים העריץ את הסטאבט מאטר של פרגולזי והיא ללא ספק עמדה לנגד עיניו (או נשמעה באזני רוחו…) כשהלחין את גרסתו הוא.  הערצתו אולי מסבירה גם את חוסר ההתלהבות שלו להלחנה מלכתחילה, אבל גם את התעקשותו להוציא לאור ולבצע רק גרסה שלמה שהוא אחראי לה ומאמין בה.

בהאזיננו לסטאבט מאטר של רוסיני, יש לזכור כי זמן רב עבר בין הלחנתם של שישה הפרקים הראשונים לבין הלחנתם של ארבעת האחרונים. אפשר להיווכח בשינויי סגנון אחדים, אך אלה אינם חדים מאד. כך נוכל למצוא הקבלה מסוימת בין הפרק החמישי Eja Mater, fons amoris, שבו הבס שר רצ'יטטיב על רקע שירת המקהלה, שניהם א-קפלה (ללא ליווי), לבין הפרק התשיעי, Quando corpus, המושר אף הוא על-ידי מקהלה א-קפלה. ההקבלה אינה נובעת רק מעצם השימוש בקולות ללא ליווי, אלא גם באווירה וב"רוח" ששורה עליהם. לעומתם, האריה של הטנור בפרק השני, Cujus animam gementem, מזכירה לנו בסגנונה אריות רבות באופרות של רוסיני, על מקצבה הדרוך וסלסולי הקול האופייניים לקבלטה.  משמשים כאן בערבוביה קודש וחול מוסיקליים המעניקים ליצירה מימד שאולי חסר ביצירות דתיות מובהקות – המימד האנושי.

טלי ירון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s