שלושה עכברים עוורים?

סרגיי רחמנינוב (1873-1943)

קונצ'רטו מס' 4 בסול מינור לפסנתר ולתזמורת, אופ' 40

I    אלגרו ויווצ'ה
II   לרגו
III פינלה: אלגרו ויווצ'ה

שלא כמו סקריאבין, חברו לספסל הלימודים מאז גיל 12, נשאר רחמנינוב נטוע עמוק במסורת הרומנטית של המאה ה-19, אשר בשלהיה  עוצבה אישיותו המוסיקלית. כמי שהעריץ את צ'ייקובסקי (1840-1893), עיצב לו רחמנינוב את סגנונו בעקבות קודמו: מוסיקה רומנטית במסגרות מסורתיות, בעלת אופי רוסי בולט, למרות שלא לוותה באידאולוגיה לאומית. קביעה זו אין בה כדי לשלול את הביטוי האישי המובהק שיש ביצירותיו.

רחמנינוב הלחין את הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר ולתזמורת בשנת 1926, בניו יורק ובדרזדן. בזמן הרב שחלף מאז בכורת הקונצ'רטו השלישי (1909),  הקדיש רחמנינוב את זמנו בעיקר לקידום הקריירה שלו כפסנתרן. הוא לא משך את ידו לחלוטין מהלחנה, והשתעשע ברעיון להלחין קונצ'רטו נוסף לפסנתר מאז 1914. נגינת הבכורה הייתה ב-18 במארס 1927 בפילדלפיה, בביצוע תזמורת פילדלפיה תחת שרביטו של לאופולד סטוקובסקי, עם רחמנינוב עצמו ליד הפסנתר. גם אחרי שבוצע והוצא לאור, לא חדל רחמנינוב לשכתב את הקונצ'רטו, עד שנת 1941, אז נתקבעה מתכונתו הסופית. רחמנינוב היה מוטרד בעיקר מאורכו של הקונצ'רטו ואף התבדח שיידרשו כמה ערבים נפרדים לבצע אותו, ממש כמו את טבעת הניבלונגים של ואגנר… לצד קיצוצים לא מעטים, ערך רחמנינוב שינויים בתזמור ובהרמוניה, עד שהיה שבע רצון מן התוצאה.

מלכתחילה לא התקבל הקונצ'רטו בסבר פנים יפות על ידי הביקורת והקהל. אלה ציפו, כנראה, לחזרה נוספת על המתכונת של הקונצ'רטי השני והשלישי. מוצלחת ככל שתהיה, רחמנינוב כבר התרחק ממתכונת זו בסגנונו ונחשף להשפעות שונות במוסיקה של המאה ה-20, במיוחד לניאו-קלאסיציזם, ובחר לשכלל את דרכי הביטוי שלו, בעיקר בתחום ההרמוניה. למרות החידושים, גם ביצירה זו ניתן סגנונו האישי של רחמנינוב לזיהוי מידי.

בתחילת הפרק הראשון, אלגרו ויווצ'ה, הכתוב בצורת סונטה, מוצגים מייד שני נושאים מנוגדים: האחד, מנוגן בידי התזמורת לבדה, קצר וכיוונו עולה. מיד עם סיומו הפתאומי נכנס הפסנתר בנושא השני, טיפוסי לרחמנינוב, אך מפוכח יותר מן הנושאים המוכרים. בהמשך בוחן רחמנינוב את שני הנושאים האלה מזוויות שונות ואנו שומעים אותם הן בפסנתר והן בתזמורת. נושא שירתי נוסף מוצג על ידי הפסנתר ונתמך על ידי התזמורת. בחטיבת הפיתוח באים לידי ביטוי רעיונותיו החדשים של רחמנינוב, ואילו בחטיבת המחזר הוא מציג את הנושאים העיקריים בסדר הפוך. הפרק כולו רפסודי והמשכי באופיו, כאשר רעיון אחד נבחן ומעובד ומוביל למשנהו, בלא ציוני סוף והתחלה בולטים.

הפרק השני, לרגו, סבל מלעג המבקרים בשל מה שנחשב לציטוט של שיר הילדים "שלושה עכברים עוורים" (Three Blind Mice). שלושה צלילים עוקבים בירידה  מזכירים, אכן, את פתיחת השיר הזה. גם אם התכוון רחמנינוב לצטט את השיר, הרי במפעם האיטי של הפרק הזה, עם הקישוטים העדינים וההרמוניה המלנכולית, מתקבל משהו שונה לחלוטין. המצדדים טוענים שאם למהלר מותר היה לבנות פרק רציני על "אחינו יעקב" (בסימפוניה הראשונה שלו), אין כל סיבה שרחמנינוב לא יעשה כטוב בעיניו עם "שלושה עכברים עוורים"! בכל מקרה, לא ברור שרחמנינוב התכוון אכן לצטט את השיר. נושא שלושה הצלילים היורדים זוכה לווריאציות שונות בהמשך הפרק, ובהן גם שינוי לשלושה צלילים כרומטיים.

הפינלה, אלגרו ויווצ'ה, הוא בעל מבנה חופשי למדי. בתחילתו מוצגים שני נושאים בעלי אופי שונה, ובהמשך הגישה אפיזודית יותר. בפרק זה ניכר חוש ההומור של המלחין. למותר לציין כי הכתיבה לפסנתר מבריקה, אך בכלל, פרק זה שקוף יותר במרקמו מיצירותיו המוקדמות יותר של רחמנינוב. בהציגו חומר מן הפרק הראשון, סוגר רחמנינוב את המעגל ומעניק ליצירה אחדות מבנית.

למרות העדר הגודש הרומנטי אליו הורגלנו בקונצ'רטי השני והשלישי, אנו פוגשים בקונצ'רטו הרביעי אותו רחמנינוב, הפעם בוגר, בשל ומפוכח יותר.

טלי ירון

3 מחשבות על “שלושה עכברים עוורים?

  1. טלי, מרתק ועוד יותר, לא הכרתי את הקונצרטו מס 4. בטח לא מפתיע, לא משמיעים הרבה כנראה וגם לא מצאתי עוד ביצוע ביוטיוב…. מלמד הביצוע שצרפת כאן. (ביצוע שלם? נראה לי שרק חלקי…😳) תודה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s