פרויליין קלרנית

יוהנס ברהמס (1833-1897)
חמישייה בסי מינור לקלרנית ולכלי קשת, אופ. 115

I   אלגרו
II  אדג'ו
III אנדנטינו
IV קון מוטו

בשנת 1890, מייד לאחר שסיים להלחין את החמישייה לכלי קשת אופץ 111, שקל ברהמס, ברצינות גמורה, לחדול מהלחנה. חזותו הסגירה את גילו והוא אמר לחבריו: "עשיתי די. עכשיו הגיע תור הצעירים". הכרזה זו, והעובדה שביום הולדתו ה-58 כתב את צוואתו, יצרו רושם שאכן התכוון לכך.

הגורל, בדמותו של ריכרד מוהלפלד (1856-1907), נגן קלרנית מחונן וידיד של ברהמס, התערב בזמן. "פרויליין קלרנית", כפי שכינהו ברהמס, הצליח לגרום לידידו פרץ התלהבות מחודש להלחנה. התוצאה – שלישייה, חמישייה ושתי סונטות – מותירה אותנו תוהים מה היה קורה אם ברהמס היה מממש את איומיו…

מוהלפלד החל את דרגו ככנר ולמד בעצמו נגינה בקלרנית. לימים היה לקלרניתן הראשון בתזמורת מיינינגן והשתתף בפסטיבלים בביירויט. מתק הצליל שהפיק מן הקלרנית שלו גרם לברהמס לכנותו בכינוי שהוזכר לעיל וגם לכתוב לקלרה שומאן: "להאזין לקלרנית זה תהיה לך חווייה, התכלות. את תוקסמי ממנו, ואני מקווה שבמוסיקה שלי לא תקלקל את הרושם". עד לאותו זמן כלי נשיפה לא שיחקו כל תפקיש במוסיקה הקאמרית של ברהמס, למעט הקרן בשלישייה אופץ 40. עם זאת, ברהמס הכיר את המאפיינים הטונליים והטכניים של כל הכלים מיצירתו התזמורתית, והיצירות החדשות נבעו מטבעו הבסיסי של הכלי.

ביולי 1891 שלח ברהמס לעוזרו וידידו אויזביוס פון מנדישבסקי, "מנדי", את הפרטיטורה של השלישייה לקלרנית, לצ'לו ולפסנתר אופ.114, "תאומתה של פיסת טפשות גדולה עוד יותר" שאוצה הוא מנסה "לפנק ולשדל". אותה פיסת טפשות אינה אלא אחת מיצירות המופת של כל הזמנים, יורשת ראויה לחמישיית הקלרנית של מוצרט, החמישייה לקלרנית ולכלי קשת אופ. 115. אגב, לשתי היצירות, של מוצרט ושל ברהמס, אין הרבה מן המשותף מבחינה המבנה, למעט שימוש בצורת הנושא עם וריאציות בפרק המסיים.

המבנה הטונלי הישיר שסולם סי מינור שולט בו לכל אורכו והצורה הכללית, נובעים מסוויטת הוריאציות  הברוקית, ומשתלבים עם עיקרון מבני פנימי שלפיו כל היצירה שואבת את כוחה מן הפרק המסיים. כל הפרקים האחרים מהווים וריאציות או וריאנטים של פרק זה. במרכזו של הפרק השני, אדג'ו (רב יופי וקורע לב), ובחלק השלישי המהיר, חוזר ברהמס, כפי שנהג לעתים קרובות, לסגנון הרפסודי של מוסיקת הצוענים. כך, ביצירותיו המאוחרות, חוזר ברהמס לאלמנטים של סגנונו המוקדם, בהפכו אותם לגילויים חדשים של בשלות.

טלי ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s