הבה נצא במחול 2

יוהאן סבסטיאן באך (1750 – 1685)
סוויטה תזמורתית מס' 2 לחליל ולתזמורת כלי קשת בסי מינור, רי"ב 1067

I    פתיחה
II   רונדו
III  סרבנד
IV  בורה I ו-II
V   פולונז ודובלה
VI  מנואט
VII בדינרי

הרבה לפני זמנו של באך, השתרש הנוהג לקבץ כמה פרקי מחול ליצירה אחת – סוויטה. מלחינים נצלו את המגוון הרחב של מחולות בעלי מפעם ואוירה שונים (איטי, מהיר, מעודן, אצילי, עממי, במשקל זוגי, משולש וכו') כדי לצרפם ליצירה אחת בעלת פרקים מנוגדים באופיים. המלחין הגרמני יוהאן פרוברגר ביסס את הגרעין של ארבעה מחולות (אלמנד – סרבנד – קורנט – ג'יג), אליו ניתן היה להוסיף עוד כהנה וכהנה. לזאת הוסיפו עוד פתיחה בסגנון צרפתי (הקדמה איטית, חגיגית, חטיבה אמצעית מהירה בעלת אופי פוגאלי, וסיום איטי). לאט לאט גדל מבחר המחולות שנכללו בסוויטה ונזנחה התכנית הפחות או יותר קבועה ששלטה בה במשך שנים.

בגרמניה נכתבו סוויטות בעיקר לנגני העיר. גם יוהאן אמברוזיוס, אביו של יוהאן סבסטיאן באך וגם כריסטוף, דודו, היו נגני עיר. אין זה מפתיע איפוא, שבאך עצמו תרם כמה יצירות חשובות בז'אנר הזה והעלה אותו, כדרכו, למישור שונה לחלוטין. ארבע הסוויטות התזמורתיות שכתב, הן דוגמה נאה לסגנון קל יותר בכתיבתו ומציגות דרכים שונות ומעניינות לגישתו למוסיקה חגיגית.

לא ידוע במדויק מתי נכתבה הסוויטה  השנייה.  סביר שהיה זה בסביבות 1720, בוודאי לפני 1723, השנה שבה החל באך לעבוד בלייפציג.  הפתיחה כתובה בסגנון צרפתי ובו משתלבים קטעי סולו לחליל. ברונדו, מחול נדיר ביצירות באך, החליל מנגן את המנגינה יחד עם הכנורות בחלק הראשון והצ'לי מלווים במנגינה שונה. בחלק השני הוא מנגן לבדו כשכל התזמורת מקבלת תפקיד ליווי. הפרק הקצרצר מסתיים עם חזרת החלק הראשון. הסרבנד הוא מחול איטי במפעם משולש (3,2,1). הוא נחשב כל כך חושני שהאינקויזיציה בספרד אסרה על נגינתו. כאן מנגנים החליל והצ'לו בקנון. לבורה, מחול מהיר במפעם זוגי, מקדיש באך שני מופעים וממספר אותם לחוד, אבל בעצם מדובר פה שוב במבנה משולש: בחלק הראשון, אשר יחזור גם בסוף, מנגן החליל כחלק מן התזמורת, ואילו בבורה השני (חלק ב') הוא מנגן סולו. שני חלקי הפולונז קשורים זה בזה, כשבדובלה (כפול), החלק השני, מנגנים הצ'לי את המנגינה שניגן החליל בפולונז, אבל נמוך יותר, ואילו החליל מלווה במנגינה מעוטרת, עצמאית. לאחר המנואט, מחול אצילי במפעם משולש, מגיע הפרק המסיים, הבדינרי. זהו פרק חיוני ומבודח, שבו ניתנת לחליל ההזדמנות להראות את יכולתו הוירטואוזית.

טלי ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s