יש לנו בוס חדש!

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750)
קנטטה מס' 212 ברי"ב
"יש לנו בוס חדש" (קנטטת האיכרים).

כמו בקנטטת הקפה, גם בקנטטת האיכרים מתגלה אופיו הקומי, הפחות ידוע של באך. הקנטטה נכתבה בשנת 1742, לרגל מינויו של החצרן (מקודם גובה מיסים ומאוחר יותר מנהל המוסיקה הקאמרית של המלך בדרזדן) קרל היינריך פון דיסקאו, כראש כמה כפרים בסביבת לייפציג. לרגל האירוע, ולרגל יום הולדתו של דיסקאו, נערכה חגיגה שבה, לבד מזיקוקין דינור והרבה הרבה שתייה, גם ביצעו את הקנטטה. פיקאנדר (כריסטיאן פרידריך הנריצ'י),  פקיד ממשלתי בעצמו, הוא זה שהגה את הרעיון וכתב את הליברטו (אולי מילה מכובדת מדי לטקסט ההמוני) ובאך כתב לה את המוסיקה.

בקנטטת האיכרים, שכותרת המשנה שלה היא "קנטטה בורלסקה", מטה באך את לשון המאזניים לכיוון העממי, הפשוט מאד. הדבר מתבטא, קודם כל, בטקסט שחלקו כתוב בניב של סקסוניה עילית והוא כולו "כפרי" ו"איכרי" בתכנו ובסגנונו. רוב הטקסט מוקדש לחנופה בלתי מוסווית לחצרן ולרעייתו (שיכולה לעשות כסף מעטלף!) וחלקו האחר למזמוטים, לשתיה ולריקוד. את המוסיקה ביסס באך, שלא כהרגלו, על שירי זמר עממיים, לתזמורת של כינור, ויולה וקונטינואו, דבר המקנה לקנטטה אופי כפרי פרובינציאלי יחיד במינו.

הפתיחה, השזורה מנגינות של מחולות, קובעת את אופיה המוסיקלי של הקנטטה כולה. דואט האיכרים שבא אחריה מבוסס על מחול בורה כפרי, ולאחריו ניתקל בפולונז, ובמחולות רבים אחרים, בהם "לה פוליה" המוכר (מס' 8). יוצא הדופן היחיד, מבחינת הסגנון, הוא המנואט (מס' 14) שבו מתארת הסופרן את מנעמי החיים בכפרם, במנואט אצילי יותר. חריגה זו נובעת מן הטקסט שבו מתווכח הזוג הכפרי מה מתאים יותר להלל את אדונם החדש: השיר העירוני המגונדר או פזמון האיכרים הפשוט.

טלי ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s