מוצרט, חליל הקסם והבונים החופשיים

וולפגנג אמדיאוס מוצרט |(1756-1791)
חליל הקסם, זינגשפיל* בשתי מערכות
ליברית: עמנואל שיקאנדר

אם היו בקהל הצופים בהצגת הבכורה של חליל הקסם בווינה, בספטמבר 1791, חברים באגודת הבונים החופשיים (מסונים) – הם ראו בעיניים כלות, כיצד על הבמה לפניהם נגלים בזה אחר זה סממני הטקס המסוני, סמליו ועקרונות האגודה הסודיים. הרי כל חבר באגודה נשבע לשמור על סודיותם של כל אלה, והנה הם מוצגים לראווה! מוצרט ושיקאנדר (הליברטיסט של חליל הקסם), שניהם חברים בבונים החופשיים מזה מספר שנים, הפרו בכך את אחד הלאווים החמורים של האגודה.

מה הם סממני האגודה המופיעים באופרה, ומדוע החליטו מחבריה לשלבם בה? ראשיתה של אגודת הבונים החופשיים בגילדת מסתתי האבנים בימי הביניים, שחבריה נדדו ברחבי אירופה, עסקו בבניית הקתדרלות הגדולות וסיגלו לעצמם מילות קוד וסמלים סודיים על מנת להגן על סודות המקצוע. במאה ה-17 החלו להתקבל לשורות האגודה גם חברים לא מקצועיים, "סתתים של כבוד", בעלי ממון ומעמד חברתי. באותה עת נוספו לעקרונותיה גם תורות דתיות ואתיות שמקורן לא ברור. את דמותה החדשה קיבלה האגודה ב-1717, עם כינוסם של ארבעה הסניפים הלונדוניים ויסודו של המסדר האנגלי. משם התפשטה פעילות האגודה בכל רחבי אירופה, במיוחד בארצות הדוברות גרמנית.

בלבושה החדש הייתה האגודה "שיטה מאורגנת של מוסר, הנובעת מתבונה שמימית ונסיון רב-דורי, אשר, על מנת להימנע מהתקפות מחוץ ומשחיקה פנימית, מוסתרת באלגוריה ומעוטרת בסמלים". האגודה פתוחה בפני כל עם וכל גזע (אבל לא לנשים) ובמסגרתה חל איסור לעסוק בפוליטיקה או בדת ומטרותיה העיקריות פילוסופיות ופילנטרופיות.

הבונים החופשיים, כמו כל אגודת סתרים אחרת, היוותה בעצם קיומה איום על המשטרים האבסולוטיים ועל הכנסייה. רבים ממחוללי המהפכה הצרפתית ומראשי הלוחמים לעצמאות המושבות באמריקה נימנו עם חברי האגודה, כך שהאיום היה ממשי ביותר. בווינה הוקם הסניף הראשון של האגודה ב-1742, ועד 1780 נוספו עוד ארבעה סניפים. מוצרט הצטרף לסניף "הטוב" בווינה, בשנת 1784.

אותו חבר משוער באגודת הבונים החופשיים שישב בקהל בהצגת הבכורה של חליל הקסם, נתקל באותות מוכרים כבר בפתיחה לאופרה. בערך באמצעיתה, לאחר הפסקה ובמיפעם אדג'ו, נשמעת סדרה של שלושה אקורדים חוזרים: אחד קצר ושניים ארוכים יותר. מיקצב זה הוא חלק בלתי נפרד מן הטקס המסוני, כמו גם מן האופרה. המספר שלוש, אחד מן הסמלים החשובים של האגודה, חוזר באופרה פעמים רבות: ליד המפתח של הסולם העיקרי מופיעים שלושה במולים; שלושת הנערים, שלוש הגבירות שלושה מבחנים שעל טמינו (ופפגנו) לעבור על מנת להתקבל למסדר שבראשו עומד זרסטרו. טמינו עצמו מוצג מלכתחילה ככופר, כמי שלא נחשף לעקרונות המסדר במהלך האופרה הוא עובר שלבי חניכה שונים עד קבלתו המוחלטת. באופרה מוצג התהליך הזה כמעבר מחושך לאור באופן מוחשי מאד. אחד הנערים ממליץ לטמינו להיאזר ב"שקט, סבלנות והתמדה". בממלכת זרסטרו שלושה מקדשים: מקדש הטבע, מקדש ההיגיון ומקדש החכמה.

מי שבקי ברזי האגודה, ימצא באופרה גם רמזים לדרגות עליונות יותר של הטקס המסוני: בתמונת השומרים החמושים, כתוב בליברית כי הם קראו לטמינו ופמינה את "הכתב השקוף שעל הפירמידות" ובמילים "אש, מים, אויר ואדמה" הראו להם את השם המפורש. תמונה זו מודגשת על-ידי מוצרט במיוחד באמצעות שימוש בכוראל הלותרני Äch Gott, vom himmel sieh' darein משנת 1524, המעובד בצורה חגיגית רבת הוד. המדקדקים יווכחו כי המבוא התזמורתי לתמונה זו כולל 18 קבוצות צלילים. המספר 18 חוזר פעמים רבות באופרה: זרסטרו מופיע לראשונה במערכה הראשונה תמונה 18, בתחילת המערכה השנייה מלווים את זרסטרו 18 כוהנים, בחטיבה הראשונה של ההמנון "הו איזיס ואוזיריס" יש 18 תיבות, פפגנה (הזקנה) טוענת שהיא בת 18 ושתי דקות. המעלה ה-18 היא אחת המעלות החשובות באחד מנוסחי הטקס המסוני. 18 הוא גם כפולת המספרים 3 ו-6.

אחד הפירושים המסוניים המקובלים של האופרה מצמיד לכל דמות אופראית את בת דמותה מהתקופה: טמינו הוא יוזף השני; פמינה – העם האוסטרי; זרסטרו – איגנץ פון בורן (מדען ומייסד הסניף החשוב של הבונים החופשיים בווינה ומי שגייס את היידן כחבר); מלכת הלילה – הקיסרית מריה תרזיה, רודפת מובהקת של האגודה; מונוסטטוס – הכמורה ובמיוחד מסדרים דתיים ובראשם הישועים. עקרונות המוסר הנעלים המוצגים באופרה הם אלה של הבונים החופשיים, לצד סודיות הפולחנים המיסטיים ואפליית הנשים.

אין ספק שההחלטה להפוך את חליל הקסם לאופרה מסונית התקבלה לאחר תחילת העבודה עליה, שכן אחרת קשה להבין את ההיפוך שחל בסיפור לקראת סוף המערכה הראשונה: מלכת הלילה הופכת מטובה לרעה וזרסטרו – מרשע חוטף בתו לסמל הטוב המוסר והחכמה.

אך המיסתורין הגדול ביותר אופף את החלטתם של מוצרט ושיקאנדר להתכחש לשבועת הסודיות המסונית שלהם ולהציג קבל עם ועדה את הטקס המסוני על רוב פרטיו. בהיעדר ראיות אפשר לשער כי אולי בער בליבם הזעם על הרדיפות והאיסורים שהמסדר היה נתון להם, ולפיכך החליטו להראות לעולם כי אגודת הבונים החופשיים היא נציגת הטוב עלי אדמות. השערה אחרת, צינית יותר, טוענת כי מאחר שגורלו של המסדר בווינה נגזר (הוא יחוסל סופית ב-1794), הגילוי כבר לא יעלה ולא יוריד, ואולי אפשר להרוויח ממנו משהו…

בין יתר ההשערות שנבעו ממותו המיסתורי של מוצרט, ובנוסף לתיאוריית ההרעלה על-ידי סליירי, הועלתה גם האפשרות שמוצרט נרצח על-ידי הבונים החופשיים משום שגילה את סודותיהם. אפשרות זו נשללת על הסף (לבד מן הגילויים הרפואיים על המחלות השונות שיכלו להביא למותו), גם משום שלא ברור למה לא פגעו בשיקאנדר, וגם משום שהבונים החופשיים התאבלו על מותו של מוצרט. הם ערכו בווינה טקס לכבודו, שבו נוגנה הקנטטה המאסונית שמוצרט כתב בימיו האחרונים.

סביר להניח שמוצרט ושיקאנדר שאפו להראות את האוניברסליות והגדולה של מסדר הבונים החופשיים באופרה חליל הקסם. הם התייחסו לנושא בכבוד, אהבה ואמונה, אך גם בהומור ואפילו עם רמזים סאטיריים.

*זינגשפיל: אופרה עם דיאלוגים מדוברים . מעין מחזמר.

טלי ירון

2 מחשבות על “מוצרט, חליל הקסם והבונים החופשיים

  1. אהבתי גם את הטור הזה.
    אגב, בבונים החופשיים, אין "חברים" אלא "אחים".
    האם חשבת פעם לשבץ hyperlinks, במקום בו את מזכירה נקודות ספציפיות ביצירה, כמו קבוצת אקורדים, או ציטוט של כורל?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s