צלצלי-נא, שעה נכספת

יוהאן סבסטיאן באך (1750-1865)
קנטטה מס' 53 ברי"ב
"צלצלי-נא, שעה נכספת"

מאז סוף המאה ה-19 ניטש ויכוח בין המוסיקולוגים, (עוד לפני שבעצם קראו להם כך) על השאלה: מי בעצם כתב את הקנטטה המופיעה במספר 53 ברשימת יצירות באך? הספקות נוצרו מלכתחילה משום שיש בקנטטה תפקיד לפעמונים והוסכם שבאך, כנראה, לא היה מבקש לנגן בפעמונים בתוך הכנסייה. כמו כן, נראה היה לחוקרים שהקנטטה (בעצם אריית-אבל), קצרה מדי מכדי לקחת חלק בטקס הדתי ומילותיה, שמחברן אינו ידוע, אינן מתאימות.

מכאן ואילך ידעה הקנטטה טלטלות אנה ואנה, כשמדי מספר שנים מכריז חוקר אחר על המסקנה ה"נחרצת" – כן של באך, לא של באך. אולי באך המוקדם מאד? אולי אחד מאבותיו? אולי טלמן?

בחינה מדוקדקת מאד של כתב היד, שנעשתה ב-1982 ע"י אחד אנדריאס גלוקנר (ששמו, כמה נחמד, משמעו פעמונר, מנגן בפעמונים…), הוכיחה, ללא ספק (בינתיים…) שהקנטטה נכתבה ע"י המלחין גאורג מלכיור הופמן. הוצאת יצירות באך עדיין מצרפת את המילה "כנראה" לשמו של הופמן, אבל יותר ויותר מוסיקולוגים מסכימים שהוא הוא אבי הקנטטה הזו, כמו גם של קנטטה מס' 189 ברי"ב ושל מגניפיקט מוקדם (לא זה הידוע מס' 243 ברי"ב).

הופמן  (1715-1679) היה מלחין מפורסם למדי בזמנו. הוא השתתף בין היתר ב"קולגיום מוסיקום" שיסד טלמן בלייפציג, ויותר מאוחר ניהל אותו וניצח עליו. הוא שימש כעוגבר ומנהל מוסיקלי בנויה קירכה בלייפציג  והתחרה עם באך על תפקיד העוגבר בכנסיית ליבפראו בהאלה. שני המלחינים נסוגו בסופו של דבר מן המשרה הזו, באך לפני שנעשתה הבחירה והופמן – אחרי שנבחר למשרה. הופמן ניהל את האופרה בלייפציג וכתב אופרות אחדות. בני זמנו ראו בו מלחין חשוב ומוסיקאי רגיש. הנוסע צ'ארלס ברני חשב אותו לאחד המלחינים הטובים של המחצית הראשונה של המאה ה-18. למרות מותו בגיל צעיר מאד (גיל מותם של כל כך הרבה גאונים, ובראשם מוצרט) הוא השאיר יצירות רבות, שרק אחדות מהן שרדו. היה לו כשרון מלודי נכבד והאריות באופרות ובקנטטות שלו הן נעימות, מושכות, ונגישות. התזמור שלו אפקטיבי ונוטה לאפקטים מפתיעים.

לא קשה להבין מדוע יוחסה הקנטטה הקצרה לבאך. היא פשוט כל כך יפה! היא כתובה במבנה א-ב-א, המנגינה היפהפיה מושכת לב, כשמסביב נעים כלי הקשת בתבנית קבועה ומערסלת. צלילי הפעמון (שמנוגנים לעיתים בפעמונים, לעתים ברגיסטר מיוחד בעוגב ולעיתים, כשממש אין בררה, אפילו בקרן) מוסיפים מימד צלילי מפתיע ותורמים את חלקם לציור הטקסט: "צלצלי-נא, שעה נכספת".

*תרגום האריה ראו כאן.

טלי ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s