גילגולו של קונצ'רטו

לודביג ואן בטהובן (1827-1770)
קונצ'רטו לכינור ולתזמורת ברה מז'ור, אופ. 61

I   אלגרו מה נון טרופו
II לרגטו
III רונדו אלגרו

ההיסטוריה של הקונצ'רטו לכינור של בטהובן מרתקת, אך לא יחידה במינה. אפשר ללמוד ממנה, אולי, על פתיחות והעדרה, על טעם ואופנה, ועל הקשר בין אמנות גדולה וזמנה ובינה לבין קהלה.

בטהובן כתב את הקונצ'רטו בשנת 1806 לפרנץ קלמנט, כנר חשוב בתקופתו, שניגן אותו לראשונה באותה שנה ב-23 בדצמבר, בתיאטר-אן-דר-וין בווינה. פולקלור עשיר התפתח סביב אותו קונצרט: קלמנט ניגן את הפרק הראשון במחציתו הראשונה של הקונצרט ואילו את שאר הפרקים במחציתו השנייה, הוא שיעשע את הקהל בנגנו על הכינור כשהוא הפוך, הוא ניגן את הקונצ'רטו "פרימה ויסטה"(קרא אותו לראשונה מן הדף) כי בטהובן אחר למסור לו את התווים, ועוד כהנה וכהנה חצאי אמיתות ובדותות. כל אלה באו להסביר, בדיעבד, כיצד יתכן שהקהל קיבל באדישות את אחת מן היצירות הנערצות ומוערכות (ובצדק) בתולדות המוסיקה בכלל ושל בטהובן בפרט.

זוהי יצירה מרכזית במה שמכונה התקופה המרכזית ביצירתו של בטהובן. קדמו לה הסימפוניה השלישית, הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, ושתיים מן הסונטות החשובות לפסנתר – סונטת ולדשטיין והאפסיונטה.

לפני הקונצ'רטו כתב בטהובן לכינור ולתזמורת רק בשתי הרומנסות לכינור ולתזמורת ובקונצ'רטו המשולש (לכינור, לצ'לו, לפסנתר ולתזמורת), אך אלה יכולים, למרות קסמם והאפקטיביות שלהם, להחשב כמעין הכנה לדבר האמיתי. הקונצ'רטו לכינור יהיה שיא של עיסוקו בצורת הקונצ'רטו אשר ימצא לו שווה ערך אולי רק בקונצ'רטו החמישי לפסנתר.

הקהל של בטהובן לא התרגש, כאמור, מן הקונצ'רטו לכינור. צריכים היו לבוא יואכים, הכנר שהיה אז בן 12, ומנדלסון , המלחין, המנצח ומחייה יצירות באך, בשנת 1844, ולבצע אותו כמו שצריך ולזכות אותו בתהילה שהיה ראוי לה מלכתחילה. מאז הוא נחשב ליצירת מופת דגולה, אולי הקונצ'רטו הגדול שבהם.

גדולתו אינה נמדדת בווירטואוזיות החיצונית שלו. "בטהובן יכול היה בקלות ליצור תפקיד סולו עם עבודת אצבעות מורכבת ומנגינות מצודדות. במקום זאת הוא יצר את אחת היצירות האישיות, בעלות הבעה מופנמת בקריירה שלו" (קווין סאטון).

המשמעויות הדרמטיות והצורניות מקבלות ביטוי מייד בהתחלה: הפרק הראשון, אלגרו מה נון טרופו, נפתח ב-5 מכות קצובות בטימפני המובילות אל הנושא הראשון. אין אלה סתם נקישות מעוררות סקרנות. מהר מאד מתברר שהן מוטיב ריתמי שעליו יושב הנושא הראשון והוא ימצא את דרכו לחלקי פיתוח, לליווי הנושא השני בחזרתו בסוף הפרק ולעוד אין ספור מקומות בפרק. אם זה נשמע לכם מוכר – אתם צודקים. גם הפרק הראשון של הסימפוניה החמישית נשען על מוטיב קצבי, ידוע עד לזרא, וגם הפרק השני ברביעיית רזומובסקי הראשונה (אופ.59 מס' 1) נשען על מוטיב כזה. למרות שהשימוש הזה נשמע לנו כמעט מובן מאליו – לא היה הדבר כך בתקופתו. יתכן שזרות זו היתה, אכן, אחת הסיבות לאי-קבלת הקונצ'רטו. הפרק נמשך כ-25 דקות והוא בנוי, כגירסה מפותחת מאד של צורת סונטה. הפתיחה התזמורתית הארוכה של הפרק, טרם כניסת הכינור, מדגימה זאת היטב. תפקיד הכינור בפרק ובקונצ'רטו בכלל אינו וירטואוזי כלל (למעט בקדנצות, אותן כתבו אחרים) והוא משופע בארפג'ים (אקורדים שבורים) ובסולמות. לעיתים הכינור הוא שמלווה כלים בודדים או את התזמורת.

על הפרק השני, לרגטו, אומר סר דונלד טובי שהוא "מערכת חמורה של נושא ווריאציות, מוגבלת למנגינה פשוטה יחסית, ללא שינויים ממז'ור למינור, ללא שינויי מיפעם, היוצרת מבנה ללא דרמה. במצב של נים לא נים, במעין חלום, שאי אפשר להביא אותו לידי סיום אלא בהתערבות דרמטית של התזמורת". וזה בדיוק מה שקורה. הכינור מנהל מערכת יחסים לירית עם התזמורת וחלקיה סביב הנושא ושינוייו, ללא תנועה, ללא שיאים – זמרה צרופה וממכרת. ההתערבות המדוברת מופיעה בסוף הפרק, ומובילה ישירות, ללא אתנחתא לפרק השלישי, רונדו: אלגרו. פרק זה, שחומריו המעין עממיים, שמחים וחינניים, פשוטים לעין, ערוך ממבני העל של פרקים הראשונים, פורק את המתח שנצבר באחת, ומספק הנאה והקלה. אין זאת אומרת שבטהובן לא מפליא לעשות במישור התזמורי וההרמוני, והרונדו (מעגל, צורה שבה בין הופעותיו של פזמון חוזר מופיעים חומרים שונים) רחוק מלהיות פשטני. שימו לב לדיאלוגים בין הכינור והאבוב ובינו לבין הבסון, שמעו מי נוטל את הבכורה ומי מלווה, ראו כיצד מתבצעת החזרה לנושא הרונדו לאחר הקדנצה וכמובן, ראו כיצד מה שאנו חושבים שיהיה הסיום נמס ונותן לכינור את זכות המילה האחרונה לפני אקורד הסיום.  

טלי ירון

ראו גם את "על גאווה ודעות קדומות", א-פרופו הקהל שלא אהב את הקונצ'רטו בביצוע הבכורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s